בלוג תיעוד המסע

נמאס לי מהחיים שלי כבר.. באמת שנמאס לי .

אין לי חבר. אני רוצה חבר. אני רוצה מישהו שיאהב אותי , שיהיה לו אכפת ממני.

החברים שלי כנראה לא באמת חברים. הם לא רואים מה עובר עליי וזה מעצבן.

אני רוצה שיקשיבו לי , שייראו אותי. 

אני מרגישה שייכת רק לכאן, לאנה. אני רוצה להתקרב אלייך אנה, להבין הכל , להיות שייכת .

לקבל שליטה על משהו אחד לפחות בחיים שלי ! 

שונאת את הביהס, שונאת את החברים, המשפחה החיים שליייי שונאת הכללללל 

הלוואי שהמצב רוח שלי יישתפר, אני שונאת את ההרגשה הבודדה הזאת שאין לי למה לחיות, אין לי מטרה בחיים, אין ייעוד.

אכלתי ממש קצת היום ואני אצא להליכה עוד מעט.. נשקלתי בבוקר, 57.00 :( חייבת לרדתתתתתתת 

** עוד דבר אחד..
זה הפוסט שהני שלי בבלוג ורציתי שתדעו למה פתחתי אותו. רציתי שמישהו יקשיב לי, יעודד אותי, ייתן לי מוטיבציה ורצון לחיות.

רציתי מקום להתבטא ושאף אחד לא יגיד לי שזה מטורף, אסור או יגרום למותי.
אני יכולה לעשות מה שבא ליואני באמת מקווה שתעודדו אותי ותתנו לי כוחות להמשיך ולהצליח.  

הלוואי שהכל יישתפר, הלוואי.

נמאס לי מהחיים שלי כבר.

אני לא מבינה מה יש לי לעשות פה יותר. למה לחיות אם לא טוב לי כאן.

הלימודים, הלחץ, הצופים, המשפחה, הדיאטה הממושכת שתמיד נעצרת באמצע!

אוף אוף אוףףף נמאס לי להיות פה יותר!!!

אני כל כך רוצה כבר לסיים את הלימודים המזדיינים האלה ולעוף מפה כבר!

אני לא מסוגלת לחיות יותר... פשוט לא מסוגלת..

כרגע המטרה שלי היא לרזות. לרזות לרזות לרזות כמו שאף פעם לא רזיתי.

להגיע למטרה הקדושה ומעבר!

להגיע לאנה ! 

לא להפסיק באמצע כמו כל הפעמים. לא לאמר לעצמי, זהו ממחר דיאטה. ממחר צום.

להתחיל עכשיו!!

אני אתעד כל רגע וכל דבר במסע הזה ומקווה שתהיו פה בשבילי ... :(