פעולת גרילה חתולית גרמה לחזה שלי להיראות כאילו ביליתי לילה באזיקים עם ארי שמאי. לצערי לא שמתי לב למחשופי השרוט עד למעלית בעבודה, מה שגרם לי לתהות מי בדיוק בהה בי עד לאותו הרגע וחשב שאני נודניקית חובבת סאדו וגרוע מכך, מתלהבת מזה. אנחה.
אבל לא בשביל זה אני כאן. (לקרוא לצלילי) בשבוע שעבר הלכתי עם שרונשמה לבחור שמלת כלה. יש לנו אמנם עוד שלושה חודשים עד ליום הקסום, אבל צריכים להתכונן מראש ולבחור לי שמלה. זתומרת לה, לה! פרוידיאני. לי אני אקנה אחת באמסטרדג, בשבילה הלכנו את כל דיזינגוף. תכננתי להלעיט אותה באינסוף דוגמאות משעשעות, ואולי גם להתנסות בעצמי בחדוות הקצפתיות הכעורות תוך כדי הזיות עליי ועל בח"לי לצלילי רגב הוד. איפה, חוקי נירנברג. החנויות האלה הן כמו בתי מרקחת לפאייטים. אחת אחת הן מאובזרות בשתיים שלוש תפלצות בוטוקס מזדקנות שתפקידן לקרקר ברעל- "לא לגעת. רק בקטלוג".
רוצה למדוד? תקבעי יום ושעה ותפקידי שחלה כערבות. האושידות המזדקנות לא הסירו ממני את מבטן המצמית, ובכל חנות בהו בי במשטמה, שחלילה לא אמשש בערגה איזו פיסת תחרה שיום אחד תחבוק חמוקיה של כונפה עם עשר אלף שקל להוציא על שמלה. זדיינו.
למרבה המזל בסופו של דבר מצאנו חנות עם לא רק מוכרת מקסימה, גם עם שמלה מושלמת. פשוטה אך תחרתית, כלתית אך לא נלהבת, ועם פס סגול יפה. על שרוני היא בכלל הייתה הורסת בריאות, וגרמה לנו להצטווח ארוכות וממושכות. החתונה של שרוני היא אחת משתי החתונות המשמחות שכפי הנראה אזכה להיות בהן בחודשים הקרובים. השנייה היא של עינב בובליל. אוח, החיים.
באותו יום הזדמן לנו גם לאכול בסטריטס ולידנו התיישבו אריק, אנסטסיה, נסרין, אפרת ומאיר, שקראו את המדור של נובלמן בארשת זעופה מעט. כמה משעממת הישרדות בפרקים האחרונים. כל כך לא מעניין אותי מה יקרה, והבלוג עומד עגמומי ונטוש. לא נורא, זה לא היה מנט טו בי. גם המירוץ למיליון מתישה למדי, ואני חושבת שאשאר עם האח הגדול בלבד. השבט אמר את דברו, כבו את הלפיד ולכו קיבינימט.
אני מאוד נהנית מ"הטיגריס הלבן" למרות שחששתי שבעוד "נער החידות" עסקינן, ואני רוצה לראות את ווצ'מן.
היום בערב יש לי דייט, אחלו לי בהצלחוש.
שלכן,
עירנית ופעלתנית
בע
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
