לא חשבתי שאני אי פעם אוכל לומר את זה בתקופה הזאת בחיים שלי.
אבל עבר עלי חתיכת יום ארוך ומעייף.
ברגע שבו פקחתי את עיני, השעה הייתה 7:40, ואני ידעתי שאבא עוד מעט יתקשר אלי. ישבתי קצת בתחתונים מול המחשב, ואז הוא התקשר. קבעתי איתו אתמול שבבוקר אני אביא לו בגדים, דברים לעבודה וכו'. סכין גילוח, תחתונים, גרביים, חליפות, חולצות, טרנינג, חולצות רגילות,טי שרט למועדון כושר, תיק, שקיות, משחת שיניים, מברשת שיניים וכו'.אחרי זה שיחקתי במחשב עד 11, ב 11 תיכננתי לראות קצת אינויאשה כי עבר מלא זמן מאז שראיתי. (עכשיו 2:14 בליילה, הספקתי לראות רק 5 דקות מהפרק.) כל כך הרבה זמן, אין לי זמן פנאי לעצמי, רק לי ולמחשבות שלי. זה גם מה שאני אוהבת בבלוג הזה, שבמקום לשחק עכשיו במייפלסטורי או משהו כזה, אני יכולה פשוט להניח את דעתי, לפרוש לפני את אירועי היום ולתכנן את המחר. לספר לאחרים עלי החיים שלי. גיא התקשר אלי ב 11:05, ואמר שהוא נוסע לקנות בגדים בפתח תקווה ושאל אם באלי לבוא איתו. כבר קבעתי עם סימה, שנלך לקיוסק ונקנה סיגריות. אז שאלתי את סימה אם באלה גם לבוא, אז נסענו בסוף אני, סימה, גיא ואבא שלו. קנו לגיא שני ג'ינסים, ונעליים לאח הקטן שלו. כשאני וסימה חזרנו, קנינו לה סיגריות. הלכנו וישבנו בגן שעשועים, עישנו סיגריה. סתם, מדברות.
גשם.
הגשם הזה. היה הגשם הכי מטורף שראיתי בחיים שלי.
הכי מטורף והכי יפה.
הלכנו לכיוון הבית שלי מהגן שעשועים. הגשם ירד בעוצמה חזקה כל כך, שכל טיפה שפגעה בכביש או במדרכה התנפצה למיליון חלקיקים קטנים וגרמה להכל להעלם מהעין מהברכיים ומטה. הסתכלתי מגבעה על הירידה שירדנו בה, והכביש היה לבן מרוב גשם. הגענו אלי הבייתה רטובות בטירוף. החלפנו בגדים, הבאתי לה כמה מהבגדים שלי (שהתאימו לה באורח פלא! כי החזה שלה הרבה יותר גדול משלי, אבל היא גם יותר נמוכה ממני. ומבנה הגוף שלנו לגמרי שונה אחד משל השנייה).
פשוט דיברנו מלא זמן וגילינו עד כמה אנחנו דומות
אף פעם לא הצלחתי להסביר את זה לאף אחד, אבל איתה שתינו חשבנו על זה, ושתינו הבנו את זה.
תתארו לכם, שכל בן אדם רואה צבע מסוים בגוון אחר. לדוגמא אם אני רואה צבע שבשבילי זה נחשב כחול, אז בן אדם אחר יראה את הצבע הזה בתור צבע שנחשב בשבילי ירוק. איך אפשר לבדוק האם זה נכון?
הלכנו אליה הבייתה, אימא שלי הסיעה. ראינו את הסרט "טעות בכיוון 3". חתיכת סרט מטומטם ומשעמם. כן, רוצחים בו הרבה, והוא מגעיל, אבל חסרה עלילה, חסר מתח, חסר אימה.
[לפני כמה ימים חברה שלי (מרים) אירגנה מסיבה במועדון מסוים. סכום מסוים להסעות, סכום מסוים לכניסה. המסיבה התבטלה, אבל אבא כבר נתן לי את הכסף. רק צריך להעלם מהבית עד 2 בליילה.]
אימא שלי הסיעה אותי למקום שלכאורה ההסעה "אמורה לצאת" מימנו. גשם... הרבה. קור? חזק.סימה וגיא אירחו לי חברה עד 1 בליילה. כל כך רעבה, מתה מפחד ללכת לברזייה בגלל הגשם. המגפי פלטפורמה שלי? מלאים בפאקינג בוץ. בלאטס =____=... ב 1:15 התקשרתי לאימא שלי שתבוא לאסוף אותי. [אגב נגמרה לי הקופסאת סיגריות היום... ):] תירצתי לה שחזרנו מוקדם כי הייתה נזילה בתקרה של המועדון. אני לא יודעת אם היא קנתה את זה או לא, אבל היא הייתה עייפה מכדי להבין משהו גם ככה.
ואז הגעתי הבייתה. כרגע אני שותה שוקו, ומחכה שהקוסקוס-מנה-חמה שלי יהיה מוכן. למה? כי אני מאגניבה.
זה הכל להיום אנשים ^_^ ביי ביי!!!
סתם חשבתי על השיר הזה באופן ראנדומלי. תהנו (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
