הרגשות שלי אליו כל הזמן משתנים...
רגע אחד בא לי עליו כמו שלא בא לי על אף אחד אחר,
ורגע אחרי פתאום לא בא לי כלום,
רגע מאוחר יותר אני שוב רוצה את קרבתו,
ואחרי עוד כמה רגעים אני בכלל חושבת על אחרים.
מגיע הרגע הזה, שאני נותנת לעצמי סטירה, "כלבה יש לך חבר"
אבל אני לא מבינה בעצם מה עובר עליי.
אני רוצה להיות איתו ולא עם מישהו אחר.
אני רוצה אותו.
אבל לפעמים אין לי כוח לכלום,
אפילו לא אליו.
אני כמעט בטוחה,
שאם כל מה שקורה לא היה קורה איתו אלא עם מישהו אחר, זה היה פשוט גרוע,
גרוע עד כדי כך, שאני פשוט נגעלת לדמיין את הכל קורה עם כל האחרים שהייתי איתם לפני זה.
אני לא יכולה לומר שאני אוהבת אותך או מאוהבת, אולי יותר בכוון של דלוקה.
אבל מה שכן, אני מסוגלת להקריב דברים למענך, לעשות הכל כדי שיהיה לך טוב.
אני לא יודעת בידיוק מה קורה לי...
בעוד שבועיים יש אירוע. חייבת להרזות עד אז. או לפחות לא להשמין.
תוכניות:
ימי חול: לא מעל 1200 קל'
סופשים כמה שיוצא יוצא, עדיף לא מעל 1600!
ספורט בכל הזדמנות, לפחות 3 פעמים בשבוע.
מקווה לעמוד בזה, כי בשבילי זה לא פשוט
כל העומס הזה בלימודים והלחץ, דרך טובה להשמין, כל היום על התחת... וכל פעם בא איזה משהו מתוק...
שבוע קשה אני הולכת לעבור, שיהיה לי בהצלחה 
שבוע נעים ולילה מעולה 
ותמונה מגניבה לסיום P:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
