ישראבלוג הוא בית.
אני לא יכול להגיד כמה דברים עברתי בישראבלוג. אני מצאתי את עצמי בישראבלוג, אני יצרתי את עצמי בישראבלוג, הייתה לי אהבה בישראבלוג, היו לי חברים בישראבלוג, יש לי חברים בישראבלוג, הכרתי את החברה הכי טובה שלי ממש כאן! בבלוג הזה! וזה הבלוג אולי העשירי שלי, מאז כיתה ה', ואני כיום בכיתה י' ואני עדיין פה כי אי אפשר לעזוב. אי אפשר לעזוב לגמרי. ואני רוצה להסתכל לכולכם בעיניים ולהגיד לכם תודה, שהייתם פה, שקראתם, שתמכתם, שרציתם להכיר אותי למרות שאני לא נחמד ואני לא חברותי ואני לא חביב, גם עם כל הפוסטים הדיכאוניים. אני רוצה להגיד תודה לקהילת ישראבלוג, אם באמת יסגרו אותנו, אנחנו עדיין נזכור את מה שהיה. ואני מפציר בכולם לנסות להציל את הקהילה שלנו, את הבלוגים שלנו.
אין דברים שלא קרו לי באתר הזה. אין דברים שלא עברתי, אין דבר שלא כתבתי. בבקשה, תצילו את ישראבלוג. גם אלה שפה מתחת לשנה, גם אלה שפה שנה שנתיים ואולי לא אכפת להם והם לא מבינים את כל המהומה. ישראבלוג הוא הבית שלי.
אנחנו משפחה אחת שעומדת לאבד את הבית שלה וזה לא יכול לקרות. אל תתנו לזה לקרות.
כל יום אני מפחד ללחוץ על הסימניה שתקח אותי לישראבלוג ואולי היא לא תהיה שם.
יש לי עוד כל כך הרבה דברים לכתוב אבל הכל נקטע באמצע, כי רק המחשבה שאני אאבד את ישראבלוג נראת לי לא אמיתית.
אל תסגרו אותנו.
כינוי:
mark renton
בבלוג זה
בכל הבלוגים
