אהוב יקר, למה. למה זה מגיע לי.
כשהתקשרת ואמרת לי לבוא, כשרק בשלושת הימים הקודמים היינו יחד..
למרות שהיה לי מבחן ללמוד אליו והשבת אוטוטו נכנסה.. אמרתי שאני באה..
סידרתי את הדברים במטבח, הכנסתי את האוכל לתנור כמו תמיד..
אמרתי שאני נכנסת להתקלח ואמרת שתיכנס אחרי כי אתה רוצה ללכת לבית הכנסת פתאום..
ויתרתי לך ואמרתי שאכנס אחריך. נכנסת והתובננתי לי בראי.. ואז זה צלצל, צלצול הודעה חלש..
השבת כבר נכנסה והטלפון שלך עוד דלק, סתם ניגשתי אליו, ידעתי שיש סיסמה.. ואז..
ואז ראיתי את ההודעה הזו באנגלית. רבע ממנה בערך כי בכל זאת שבת ולא יכולתי ללחוץ.
היא קראה לך בייבי ואמרה שהיא מבינה אבל עדיין יש לה רגשות חזקים אליך.
הלב שלי התחיל לפעום בחוזקה, ניסיתי להיכנס לאמבטיה אבל היה נעול.
חיכיתי לך על הכיסא הלבן במטבח, כשיצאת שאלתי עם מי הסתמסת לפני שבאתי..
שאלה כמה פעמים מה ואז נקבתי בשם האירי שלה. לא הייתה לך ברירה, ביקשתי לדעת הכל.
לא היית מסוגל להסתכל לי בעיניים. הסתכלת הצידה ואמרת שטיילתם יחד כשהיית בחו"ל.
שהתנשקתם שזה פתאום קרה. שוב בגדת בי. בפעם השנייה בשבע השנים שלנו.
השבת כבר נכנסה ולא יכולתי ללכת, כשהסברתי לך שזה נגמר הדמעות התחילו לצוף אצלך.
לא האמנת שזה יקרה אי פעם. התנצלת, אמרת שאתה אפס שאתה דפוק. אבל לא התעסקתי בזה.
ידעתי שאני לא יכולה לשאת עוד בגידות, זה לא מגיע לי. ואתה אמרת שתעשה הכל.
הכל כדי להיות ראוי לי. הכל כדי שלא אוותר עליך. ואני ידעתי שאני צריכה להבין שלא פספסתי כלום.
וככה אחרי שקיבלנו את ההחלטה, לא מאמינים ועדיין מאוהבים עשינו קידוש, הקול שלך רעד.
לא יכולת להמשיך והדמעות צפו שוב, הבנת שזה הקידוש האחרון שלנו יחד.
כל שישי וכל שבת דיברנו. על מה שהיה למה זה קרה ומה אפשר לעשות. החלטנו שדי.
אחרי שבע שנים כנראה שאנחנו צריכים את הזמן בנפרד. אתה צריך לעבוד על עצמך.
אתה צריך להיות מוכן להיות רק שלי ורק איתי. בלי למעוד. ואני צריכה לדעת שלא אמצא בחוץ טוב יותר.
את זה רק הזמן יגיד, יצאנו לפיקניק בשבת והדמעות שלך השתלטו על שלי.
התעקשת שנצא לדייט אחרון ולא רצית לעזוב לי את היד. לא רצית שאלך. אבל הייתי חייבת.
היום.. הבוקר הראשון שלי כרווקה מגיל 15. מוזר. עצוב. כואב.
ועכשיו.. הלב שלי מתפוצץ, כשאני נזכרת באותה הודעה.
שההיא קראה לך בייבי. ואמרה שהיא מתגעגעת.
זה לא משנה שניסית לסיים איתה את הקשר ואמרת לה שיש לך חברה.
זה משנה ששברת לי את הלב בפעם השנייה. ולמרות זאת.. למרות הכל..
אני עדיין אוהבת אותך בכל ליבי ותוהה אם אי פעם נחזור.