כאילו חזקה, 

עוד רוצה להישאר,

לא רוצה להזכיר,

ולא לחשוב .

אסור לי להיות חלשה,

לא מולך,

לא היום,

לא עכשיו . 

"הלוואי יהיה בי כח לא ליפול על ברכי, מכובד אהבה"

הכאב כבר כאן,

הוא מחכה,

מאיפה אוכל למצוא עוד כוח ?

להביט בעינייך הירוקות,

שדומעות כמעט תמיד,

ולא להישבר מאהבתי אלייך ? 

"הלוואי יהיו עיוורות עיני, כל זמן שתישאר 
שלא אראה את פניך, שלא אושיט את ידי לאתר . 
עוד מעט, אנשום לאט ."

הלוואי ויכולתי לא לאהוב,

לא להתגעגע,

אולי אז היא פשוט יותר .

אולי אם אני אצא קודם,

אם אשכח ראשונה .

"אפצע את ידי עד ישותקו, לא יתקרבו אל גופך, 

המוכר, האהוב ."

שלא אוכל לנשום אותך,

מין חיבוק קצר, כדי שלא יהיה למה להתגעגע .

"שאפי לא ישאף את הריח, אלוהים את הריח.." 
הניחוח המוכר שלך,

בחולצה עם הפסים,

עם החיוך מהצד,

שצופה בכולם ואוהב את כולם,

לא ארשה לעצמי להתמכר אלייך,

לא עוד .

"שלא ארד על ברכי,
שתישאר"