נכון לאותם רגעים- הייתי משנה הכל .

ככל שהזמן עובר, אני מבינה שזה סיכון גדול מדי,

שגם בכלל לא נחוץ .

יש רגעי החמצה לא מעטים,

שעד היום אני רוצה לשנות 

ובטוחה שהתוצאה לא תהיה מאכזבת .

אבל כשחיים עם הידיעה שזה לא ריאלי-

אז מוצאים את הדרך לאמץ את הרגעים האלה,

וללמוד מהם בעיקר .

אם הייתה לי את האפשרות לחזור אחורה ולשנות דברים,

סביר להניח שהייתי מתפתה, משנה,

וחוזרת אחורה כדי לשנות בחזרה כי אני מעדיפה את מה שהיה לפני .

את רוב הדברים החשובים ביותר בחיים שלי,

הבנתי במבט לאחור .