את השנה החדשה אקבל בצרור פרחים,

בברכות רועשות, בצעקות ושלל שבחים,

היא תיראה לי רעננה, חדשה ומצוחצחת,

הולכת לאטה, בשלווה גדולה ונחת.

עם השנה הקודמת אדבר ביחידות,

כי גם ממנה אאלץ להיפרד בידידות,

נדבר על שעברתי, על הכאב ועל הצחוק,

על שאיתה לראשונה אכלתי ארטישוק.

גם לא אשכח לזכור כל לקח ייחודי,

מכל קשר בחיי שהיה לא הדדי,

את ההתבגרות שבה חוויתי, קצת אהבה, הרבה לבד,

ואיך שמבינים את הכל בדיעבד.

אולי דווקא מהשנה הנוכחית,

לא אוכל את הערך להפחית,

ועבורה אכין מחמאות וצרור פרחים,

כי היא זו שהגישה אותי לחוף מבטחים.

אז רצוי שאפרד ממנה בכבוד,

אפילו ששנים קדימה אמשיך ללמוד ממנה עוד,

וחשוב שהיא תדע, זאת אגיד לה בלחישה:

"ראש השנה הוא שלך, ולא של השנה החדשה."