בגיל 17, 17 וחצי אולי, בסוף י״ב, הלכתי עם כמה חברים לתערוכת גמר באומנות של חברה משותפת בבי״ס כלשהו לילדים נושרים. היא הכירה לנו את ג׳, המורה שלה ומי שהנחה את הכיתה שלה בעבודת הגמר.
הוא היה חביב מאוד, אמן תל אביבי טיפוסי למדי, עם משקפיים עגולים קטנים, גוף רזה ומבט מעופף משהו.
התחלתי איתו, או מה שיכול להידמות לזה שבת 17 ללא שמץ של אינסטינקט הגנה עצמית יכולה לעשות, והוא נענה והעצים את זה.
זמן מה לאחר מכן התכתבנו בהודעות. הוא ביקש ממני לצלם את עצמי במקלחת. לדחוף לעצמי... דברים, חלק מהדברים סירבתי לעשות. בשבעה של סבא שלי, גם כן. הלחיים שלי בערו, הרגשתי לא בנוח, אבל גם שמחתי על תשומת הלב.
הוא רצה לפסל אותי.
יום אחד פגשתי אותו מאחורי תערוכה שהוא אצר באיזה מחסן מאובק ולבן ועשינו דברים שהם הכל מלבד חדירה.
אני אפילו לא זוכרת מה הרגשתי.
אבל היום בדיעבד אני פשוט מרגישה מלוכלכת וטיפשה, ואני לא יכולה באמת להאשים אותו, הוא סתם דביל, אבל לא מעבר לזה.
-
אף פעם לא חשבתי שאני יפה
הרבה פעמים חשבו שאני יפה
י׳ אמר לי במכתב מספטמבר 2021 (או אחרי?) שהוא לא הבין כמה אני יפה עד האמבטיה המדויקת שעשינו. שכבתי שם מולו הבטתי בעצמי ובגופי העירום ואמרתי שאני לא חושבת שאני יפה. ואיכשהו באותו הרגע הוא הבין כמה אני כן, כך לדבריו.
מאז לא הצלחתי לחשוב על לעשות אמבטיה עם מישהו אחר.
כשעשיתי אמבטיה איתה בפעם הראשונה זה היה בחו״ל. בכיתי אחרי זה כמו לא יודעת מה. היא חיבקה אותי והבינה. לראשונה מזה זמן רב הרגשתי מוגנת, מובנת.
ב-2014 א׳ נעלם מחיי בלי לומר מילה. בן זוגי דאז ואני נסענו לפראג. התגלחתי לידו והוא נרתע וזה דיכא אותי לרמה של בכי כי זה הזכיר לי שא׳ לימד אותי להתגלח בבית השחי. הייתי בת 18 בזמנו והוא 36. באחת הפעמים ששכבנו הוא ביקש שאגיד לו בת כמה אני כי זה הדליק אותו.
הוא היה מכין לי טוסט עם וויד ומעדן אלפרו עם וויד כי ביקשתי והיה לו רפואי. הייתה לו פיברומיאלגיה והוא היה על נרקוטיקה קבוע וגראס. פעם הייתי אצלו ואכלתי מעדן אלפרו בטעם שוקולד שפוררנו לתוכו וויד, וזו הייתה הפעם הראשונה שהתמסטלתי על אמת. ראינו הזאב מוול סטריט ולבשתי מעין ג׳קט פליז שלו שהייתה אליו איזושהי אבן פלסטיק אדומה. באיזשהו שלב זה קרע אותי מצחוק בקטע לא פרופורציונלי ואז הבנתי שאני מסטולה וזה עוד יותר הצחיק אותי. היה לי כיף. היה לי בית.
יום אחד הוא הלך ולא חזר. לא ענה לשום הודעה או מייל. באיזשהו שלב ביקש בקרירות שאפסיק לכתוב לו. זמן רב לאחר מכן הפציע ואמר ש״הדומיין שלך עדיין אצלי, ילדה, אם תרצי לחדש״, לא חידשתי. הוא קנה לי בזמנו דומיין לאתר שלי. אמר שאשלם לו בחזרה בדיאט קולה.
נדמה לי שעניתי לו משהו שקשור לדיאט קולה. אני שונאת את זה שאני מוחקת דברים.
ממנו למדתי איך מגלחים בין שחי ולמדתי שבסופר מהמקרר צריך לקחת את הבקבוק אחד אחורה לפחות כי הוא תמיד יותר קר.
זמן רב לאחר מכן פתחתי בפעם השניה בחיי פרופיל פיקטיבי, הפעם מטוויטר, והתחלתי להתכתב איתו. גרמתי לו לדבר עליי האמיתית, כלומר זו שלא מתחזה. הוא סיפר שעזב אותי כי לא היה יכול לתת לי מה שרציתי מבחינת סקס ושהוא ראה בי רק זיון. זה שבר אותי, אבל נבניתי דיי מהר. בשלב הזה כבר גרתי עם בן הזוג שלי דאב, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו באותן שנים, באמת שלא.
לבן הדוד שלי שאנס אותי יש שם זהה לשם של א׳. יש לשם הזה מזל מחורבן אצלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: