כשהדלת נפתחת ואחרת נסגרת
אני יכול לחוש את עוצמת השקט,
רוח סערה שאת שלוותה מצאה
ורק אנחנו באופוריה ארורה,
עומדים אל מול המזח
מתכוננים להתמודד אל מול הנצח
ריחך המתוק ממרחקים נישא
תוהה אני מה הפעם היא תביא איתה,
חובק עוד זיכרון ישן
נזכר בעולמנו הקטן,
מתמלא בזכרונות וגעגועים
נחבט בעוד תחושות רחוקים
אני כולי שלך
עוד זוכר את פני המלאך
רק תאמרי לי איך
תוכלי לגרום לי להישאר.