כשהדלת נפתחת ואחרת נסגרת
אני יכול לחוש את עוצמת השקט,
רוח סערה שאת שלוותה מצאה
ורק אנחנו באופוריה ארורה,
עומדים אל מול המזח
מתכוננים להתמודד אל מול הנצח
ריחך המתוק ממרחקים נישא
תוהה אני מה הפעם היא תביא איתה,
חובק עוד זיכרון ישן
נזכר בעולמנו הקטן,
מתמלא בזכרונות וגעגועים
נחבט בעוד תחושות רחוקים
אני כולי שלך
עוד זוכר את פני המלאך
רק תאמרי לי איך
תוכלי לגרום לי להישאר.
את עולמך הפעוט ביד רכה אשא
כדי שתמיד תרגישי, שאני היא התקווה
את חום גופך אשמר
כדי שבפעם הבאה יהיה מה שישאר
את דמעותיך המרות אנגב עד שאשקע
כדי שאולי אותי תצילי בפעם הבאה
כי אשת אשכולותיי,אני את עצמי איבדתי בלי די
אך אני משאיר לך צוואה-להמשיך את חיי בלעדיי
את זעקתך ליבי שומע
את כאבך אני גומע
אך הביני-שאין עוד מקום בעולם
לבן אדם שהוא כבר לא כמו כולם
את שעות הערביים רואים מול החלון מתנפצים
ואני נזכר בימים היפים
שבהם היית שלי
והיום, את רק עוד זיכרון ששוכן אצלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
One Wish.