לא עידכנתי הרבה זמן לא היה לי זמן ...

עוברת תקופה חרא בחיי , סובלת מהרבה דברים בחיים האישיים שלי.

החודשים האחרונים , שלא נדבר על השנה עצמה , היה לי כל כך נורא בחיים לא הרגשתי כל כך

חרא ומועקה שלא עוברת לי כבר שנה שלמה , לא מצליחה לישון בלי לבכות כל כך קשה לי

בכלל נתחיל שאיבדתי השנה 3 אנשים שמאוד חשובים בחיים שלי , ועכשיו בשנים הבאות

קשה לי לדמיין אותם בלעדיהם , הם היו חלק כלכך דומיננטי בחיים שלא שאני לא מצליחה לדמיין את החיים שלי

ממשיכים כמו שהם היו , והאנשים שבאו אליי " זה סתם תקופה עזבי אותך זה יעבור" זה לא יעבור

כבר שנה שלמה שזה ככה ואני יודעת עצמי שזה לא סתם תקופה שתעבור

עברתי השנה די הרבה דברים ומקרים , אני חיה במין ריקנות מרגישה שאני עוד שניה מאבדת את עצמי סופית.

ואולי עצם זה שאני מזלזלת בהכל ובלימודים , וצריכה לקחת את עצמי בידיים אחרי זילזול בחיים שלי, ובאנשים שסביבי

ובהתחלה אולי חשבתי שזה לא יפגע באנשים שסביבי , אבל לאט לאט שמתי לב שהזלזול שלי בזמן האחרון

מרחיק המון אנשים חשובים ממני.. אינלי כוח לכלום.. אולי העובדה שאני יוצאת כמעט כל יום

ומשתכרת ולא הולכת לבית ספר וסתם מזלזלת. אולי כדאי שאני יקח את עצמי בידיים ? אולי לא?

אני יודעת שאם אני ימשיך ככה הדברים לא יסתדרו "מעצמם". פשוט אין לי כוח יותר לכלום בחיים שלי

לאף אחד יותר , אני אפילו לא הולכת הבייתה רוב הזמן אני בחוץ, כי נמאס לי מהבית ומההורים ומאנשים בכלל

בא לי להתבודד אבל אי אפשר כולם משגעים אותי , אולי זה סתם משבר של גיל ההתבגרות אולי זה יותר מזה..

אני יותר מדי זמן ככה , ופשוט נמאס לי.