היום הצחלתי לקבוע כמה שיאי פיגור חדשים יחד עם "קפטן אפריקה" ו"אווצ'י גירל", אבל נגיע לזה עוד מעט.

אתמול התעוררתי בערך ב2:00 כזכור לי והתחלתי בביזבוז נאה של הזמן, עד שההורים שלי כעסו עלי והכריחו אותי ללמוד, אז למדתי. זיפט.

ירד לו הערב והגיעה שעת האוטובוסים.

אני ו"אווצ'י גירל" קבענו לישון אצל "קפטן אפריקה" ולמחרת ללכת לפגוש את "ג'יימי" בנתב"ג.

יצאנו על האוטובוס של 8:150, קו 480 לת"א. כל הנסיעה דיברנו, לא היה צורך במפצל או באייפוד שהבאתי, שד"א חזר לחיים באורך פלא. הידד.

הגענו לת"א והלכנו לגבעתיים ברגל עד ביתו של "קפטן אפריקה".

פשוט התנחלנו בחדר שלו כל הלילה, דיברנו ועשינו שטויות. בכללי היה כיף חוץ מכמה רגעים של חוסר טאקט עצבני. אני מבין את הנסיבות שבהן נאמרו הדברים אבל עדיין, לפעמים צריך לשמור על איפוק ובמיוחד כשמדברים על נושאים רגישים. בדיחה על חשבוני שחזרה על עצמה דיי הרבה נבעה מהעובדה של"גשם בלתי נראה" ול"ג'יימי" יש את אותו שם. כולי מדוכא בגלל מגוון סיבות ומה שמוצאים לנכון להגיד לי זה: "אל תדאג ממבו, נמצא לך עוד אחת עם השם הזה. יש הרבה." ודברים בסגנון הזה. וזה היה רק חלק קטן מהדברים שהייתי מעדיף שלא יאמרו.

בשלב מסויים פשוט אמרתי שנורא בא לי לשתות. "קפטן אפריקה" לא הבין את הרמז והציע לי מיים. הבהרתי את עצמי. אז אחרי כמה הערות על כך שאני אלכוהוליסט (למרות שאני ממש לא! פשוט לא שתיתי איזה שבועיים..) "קפטן אפריקה" הלך להביא את המשקה הכי אלכוהוליסטי שהיה לו - סמירנוף אייס.

6% אלכוהול, מיץ בעצם. גמעתי את רוב הבקבוק בשניות. נורא טעים אבל לא משכר בשקל. לונורא.

נשארנו ערים עד 5:00 עם צחוקים וקטעים. "אווצ'י גירל" נרדמה כמה פעמים אבל בקטנה. שמנו לעצמנו שעון מעורר ל12:30 כדי להגיע מחר בזמן לנתב"ג לפגוש את "ג'יימי"...

התעוררנו היום לקול שעון מעורר. מפתיע.

אכלנו, התארגנו ליציאה, התקשרנו למשחפה של "ג'יימי" כדי לברר את מספר הטיסה אבל אז שררה עלינו קלות דעת לא ברורה ופשוט יצאנו באיחור. שם מתחילה שרשרת ארוכה של פיגור טוטאלי.

למרות שראינו שאנחנו מאחרים הלכנו לנו בנינוחות. רק בחצי הדרך עלינו על האופציה לקחת מונית לתחנת הרכבת, מה שיכולנו לעשות בשנייה שיצאנו מהבית של "קפטן אפריקה".

לחקנו מונית ובכל זאת החמצנו את הרכבת ב2 דקות. בעעעסה.

חיכינו לרכבת הבאה ועלינו עליה, זו הייתה טעות. הרכבת נסעה לבאר שבע.. ירדנו בתחנה הראשונה וחיכינו לרכבת הנכונה הפעם.

"אווצ'י גירל" החליטה לעזוב אותנו לטובת קומוניזם ואירועי ה1 במאי, נפרדנו ממנה יפה וחיכינו לרכבת שהגיעה דקה אח"כ.

באנו לעלות על הרכבת ו... שיט! הכרטיסים אצל "אווצ'י גירל"! "רוציי חזרההה!!" אמרנו לה בטלפון.

היא הגיעה בדיוק כשהדלתות נסגרו.

כבר היה מאוחר מידי. כבר לא היה סיכוי להגיע.

התקשרנו אל "ג'יימי" והסברנו לה מה קרה. כולנו היינו מבואסים ורצינו להיפגש בהקדם האפשרי אבל כנראה שלא יצא לנו להפגש בשבוע הקרוב... :,[

וכל כך התגעגעתי. ממש רציתי לראות אותה היום! :,D

ג'יפה.

הלכנו לעזריאלי בדיכאון. "אווצ'י גירל" פגשה חברות שלה שגם הגיעו לעסק הקומוניזם. הלכנו יחד על ארלוזרוב עד שראינו תהלוכה ענקית של דגלים אדומים, שם אני ו"קפטן אפריקה" נפרדנו מהבנות והמשכנו לתחנה שלי.

הגענו לתחנה, הסברתי ל"קפטן אפריקה" את הדרך לבית שלו מהתחנה ונפרדתי ממנו.

עליתי על האוטובוס, עדיין בשוק שאשכרה פספסתי את ההזדמנות לראות אותה היום. "יכולנו לצאת יותר מוקדם אבל לאאאאאאא כי עדיף להיות מפגרים! מה היה הקטע הזה בכלל? מה חשבנו? איזה בולשיט יוו!" חשבתי לעצמי כשחיפשתי מושב פנוי באוטובוס.

בעיטה בתחת הפתיעה אותי.

"פיינבוי" ואחותו ישבו במושב ליידי.

שיחת חולין וכ'ו, מלא זמן לא ראיתי ת'בנאדם. הוא הצליח לשעשע אותי עד ירושלים. הם סיפרו על ענייני הקומוניזם סוציאליזם ועל איך הם רצו עם דגלים אדומים וצעקו סיסמאות של הנוער העובד, אני סיפרתי על כמה אני אידיוט. נשמע שלהם היה קצת יותר כיף..

האוטובוס הגיע לי-ם, נפרדתי מהם וביקשתי מאמא לבוא לאסוף אותי כי לא היה לי מצברוח למונית.

הייתי מבואס ועייף. ועוד חיכו לי לימודים בבית. בוהו.

הגענו הבייתה, הזמנתי את "הגיר" וחרשנו על מתמטיקה עד שהוא הלך. אני המשכתי גם קצת אחרי.. זה יוצא בערך 7:00 עד 11:30.. היו הפסקות אוכל וכ'ו אבל זה כבר יצא לי מכל החורים. וגם הייתי ממש עייף מהלילה הקודם.

עכשיו אני אחרי מקלחת, מרגיש קצת יותר טוב, אבל בתיאוריה אין לי למה.

לא ראיתי את "ג'יימי", אני לא לומד מספיק, יש לי עבודה בתולדות האמנות למחר שאני לא מתכנן להגיש, יש לי עבודה באזרחות ליום רביעי שאין לי מושג מתי אני עומד להתחיל אותה ומעבר לכל אין לי כוח לביצפר מחר!!

אז זה הזמן להגיד זובי על כולם, אז כן, פשוט זובי.

לאדע מה לעשות.. דיי ג'יפה לי עכשיו. :[

עד כאן להיום,

לילה טוב.

ממבו ג'מבו.