היום זה היום שהתכוננתי בשבילו מעל חודשיים כולל מועד א'.

שעתיים ביום ובשבוע האחרון 6 שעות ביום. קרעתי ת'תחת כמו שלא קרעתי שומדבר בחיים.

אתמול רציתי ללמוד עוד אבל אמא שלי אמרה שאני שורק את החומר מצויין ושאין צורך עוד, היא שלחה אותי ואת אבא שלי למסעדה במקום.

התפללתי, קיוויתי, ניסיתי להאמין בעצמי.

אבל אני כישלון.

הצלחתי 2 שאלות מתוך 3. בשלישית טעיתי, וכל זאת מכיוון שלא בחרתי בשאלה הקלה יותר כי היה לי בלאק-אווט טוטאלי. זה תמיד קורה לי! למה!? למה אני שוכח מה שלמדתי!? וזה קורה רק במתמטיקה!! אני שונא את זה!!! אני כל רגע חושב כמה אני לא מתאים ל5 יחידות, ולא כי אין לי את השכל אלא כי אין לי את המזל! ידעתי איך לפתור את זה, בשנייה שנכנסתי הבייתה פתרתי הכל ברגע!

כישלון. אני מאוכזב מעצמי כל כך. אני מנסה לעבוד על עצמי ולעשות כאילו אני בסדר עם הציון, כאילו אני רק שמח שזה עבר.. אבל זה זיוף. הייתי צריך להוציא ציון גובל ב100! כל כך הרבה למידה מסתכמת בציון בסביבות ה70.

אני לא יכול לשקר לעצמי, אני מבואס.

ואני ממש כועס על ההורים שלי, קשה לי להגדיר למה.. אולי כי אני מרגיש שהם עשו לי ת'מוות לשווא. פלוס כל החברים שלי שלא למדו דקה לא קיבלו שום בלאק-אווט והם בטח יצליחו יותר ממני.. זה לא הוגן! הם לא למדו בכלל! למה אני כזה טיפש?!

על כך יאמר, בנוסח שמתאים לאירוע, אוף בריבוע.

נקודות אור:

* לחשוב על "ג'יימי" תמיד מעודד אותי. אני אוהב אותה כל כך ואנחנו נוסעים לאילת ב1 לאוגוסט. ביליתי איתה הרבה לאחרונה ואני כל כך מאושר.

 * בעוד כמה שעות אני טס לבלגיה, הטיסה ב6 בבוקר אז אני כבר צריך להתחיל לארוז. בטח יעשה לי טוב להתרחק לשבוע ולשכוח מהכל.

אני כל כך מאוכזב.

אני מקווה לכתוב פוסט שמח כשאני אחזור מבלגיה, כי אם הביאוס המתמטי הזה יהרוס לי את הטיול אני חתיכת חנון ומגיע לי לחטוף מכות ממישהו מגודל למדי.

ממבו טס לבלגיה, חוזר ב21. תצפו לעידכון.

"ג'יימי" אני אתגעגע כל כך.

להת' לכל החברים!

שלכם,

ממבו ג'מבו.