עוצמת את העיניים ורק אז אני רואה ,
דמעות של פחד , דקירה כמו מחט . יכולת להיות פחות דוקר . "זה לא הכל" אתה אומר .
מוכנה ללטף את כולך בלילות לא נרדמת מקולך , מגע של משי זה כמו פלדה לעומתך.
מוכנה לאבד יום בשביל רגע איתך השפתיים והפנים שלך לא זזות ואני לא מצליחה לנשק , רק להזות.
שנינו מתמזגים על החוף עם הגלים מחכים לגל שישטוף לנו את הפנים.
התעוררנו למציאות שאבדה לה התמימות והפחד שלי אם פעם הבאה נמות
אז יכולת להיות פחות דוקר , אתהו אומר זה לא הכל ... ולי נשמע הקול שלך שלא יוצא לי מהראש לרגע.
אם רק היינו נותנים ידיים ולא היינו נסחפים אל תעזוב אותי בגלים החזקים.
אני שלך גם ברוחות ,
אני שלך כשזה הרבה וגם פחות
עכשיו אני רוצה לנגב לך מלח או דמעה
ועכשיו אני מרגישה חלק ממך .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לִיאָם