עוצמים עיניים כי רוצים לעוף רחוק

מתגעגעת לשיחות אנונימיות ופתוחות אל תוך הלילה. לשפוך את הלב ככה סתם, כי בא לי וכי בא לה להקשיב. הצד השני לא יודע איך קוראים לי. אני לא יודעת איך קוראים למי שמתכתב איתי. וזה סבבה, כי לא צריך שמות בכלל. כינוי מספיק. סימן שאלה כשרוצות לדבר. רק כשנוח, בלי שאף אחד יודע. אם את רוצה לעבור ליותר מזה, צריך להגיד. וזה צריך להיות הדדי. ואם זה לא, זה גם קורה. וזה גם בסדר. אולי קשה, אבל בסדר.

וזה אולי סתם בכלל, כל זה. געגוע שווא לתקופה תמימה שלא תחזור יותר. געגוע כי עכשיו לא טוב לי. תמיד הייתי חופרת בעבר כשקצת קשה. מפחשת איפה היה לי טוב, ולמה. כשבכלל היה די חרא בסך הכל.

מה עוד מחזיר אותך תמיד אל אותה ילדות נשכחת