קומי!

תסתכלי עליי..

תסתכלי עליי..

זה בסדר,תסתכלי עליי..

את יודעת כמה את יפה ככה?

וזהו לא בא לי להסביר..מי שיבין יבין..

מכירים את ההרגשה הזאת שכל כך רע לך עד שהמחשבות שלך כבר לא מובנות?עד שהדבר היחידי שיש לך בראש זאת צרחה בלתי נגמרת?

שלא בא לך להיות בחברת אנשים ושאתה בקושי יכול להיות בחברת עצמך?

לצערי הרב יש לי יום כזה, יום שאני שונאת את כולם.

יום שלא בא לי כלום ואפילו לא איזה זיון.

יום שלא בא לי כלום ושאני צריכה איזה זיון/סשן כל כך אלים וחזק שלפחות המחשבות שלי יתמקדו בכאב לכמה שעות...

כן זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו, מישהו שיגרום לי לצרוח עד השמיים, שיעיף לי סטירה מצלצלת, שיצליף בי עד זוב דם, שיחנוק אותי עד לגבול העילפון.

שיזיין לי את הפה עד שאני אשתנק, שיזיין לי את הצורה עד שאני אצרח ועד שאני אבכה ועד שאני אתפרק ועד שאני ארגע...

עד שאני ארגע...

קטעי מחשבות, רצף שבור של תמונות ואני לא יכולה לעצור את עצמי מלחשוב עלייך, מלפנטז עלייך כל היום גם שאני בעבודה, גם שאני עם חברים, גם שאני קמה בבוקר.

בבוקר ואני עם הקפה ואז הבזק של מחשבה עלייך, אתה שותה קפה בזמן שאני על הברכיים מוצצת לך עמוק ונחנקת מהזין שלך כמו זונה טובה.

בעבודה בזמן שאני מתכופפת להרים ספר מהמדף התחתון ללקוח, אני מפנטזת על איך שאתה נצמד אליי מאחור וקורע לי את המכנס והתחתון, איך אתה מצמיד אותי לקיר בזמן שאתה דוחף לי אצבעות וגרום לי להתפתל ולצרוח את השם שלך.

נכנסת לשירותים בעבודה ונדהמת שוב מכמה אני רטובה מהמחשבות עלייך, אני לא יכולה להתאפק יותר ומתחילה לגעת בעצמי, מדמיינת עלייך נכנס בסגירה של החנות שאני לבד, מכניס אותי למחסן מכופף אותי ומצליף בי עד שהתחת שלי מחליף צבעים ואז פשוט מזיין אותי בלי הכרה, עושה לי מרתון בין כל החורים בזמן שהידיים שלך לוחצות לי על הצוואר.

לסיכום...

דפקת לי את השכל רשמית ועכשיו אני רק מחכה שתדפוק אותי באמת.