במשך השעה האחרונה קראתי דברים שכתבתי פה ובבלוג אחר שלי...
במשך השעה האחרונה בכיתי,צחקתי,התחרמנתי והתעצבנתי...
במשך השעה האחרונה לא חייתי את החיים שלי רק צפיתי בהם מהצד...
חיים שלמים בשעה,אנשים,מקומות זיונים,דברים ששכחתי ודברים שרציתי לשכוח.
כשאני כותבת,כשאני מציירת,כשאני מזדיינת..הכל דרכים להעביר את זה הלאה..לשחרר,להתמודד לשתף להרגיש...
אולי בגלל זה אני כל כך אוהבת את התחושה של גבר בתוכי..להרגיש כל הרבה..לתת לו לדעת איך אני מרגישה..לצעוק..לגנוח..להגיד לו מה אני רוצה ואיך אני רוצה את זה...
הרי זה בדיוק כמו כתיבה..הזמן היחידי שאני יכולה להיות מה שאני באמת,להגיד מה אני רוצה ואיך אני רוצה את זה,לא לפחד ממה שאנשים יחשבו..
מסקנות מתבקשות:
אני מכורה לסקס
אני מכורה לכתיבה
אני מכורה לציור
אבל כרגע אני פשוט מכורה לעצמי...
שלכם יקירי
תמר ירדן