לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זה רק אני החולשות שלי והרגעים שרציתי לזכות


"לחיות יותר קל עם עיינים עצומות, לא להבין מה אתה רואה"-ג'ון לנון


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2012

בעיקרון מוות.


היום חלמתי על הרבה האנשים שהכרתי ונפטרו. לא חלום עצוב, שהורס את השבת הזו.
פשוט חלום. אף אחד לא באמת הכרתי. חלק משפחה, שנתנו לי בובה ונגיבו את הדמעות. אבל היית קטנה ולא הערכתי את זה. וחלק סתם זכרתי פרצופים. אם הייתי אני של לפני חודשיים הייתי חושבת איך אחרים ירגישו אם אני יילך. אבל לא, דווקא חשבתי מה יקרה אם עכשיו מישהו שניגב לי את הדמעות וזכרתי אותו והערכתי אותו ייעלם מחיי. זה כמו תהום. אי אפשר לדעת מה מצפה לך שם ואת לא באמת רוצה לבדוק. רק שמתהום אפשר להתרחק, לשים גדר. ואלה אם כן אני יבדד את עצמי מכול יצור חיי ויעבור שטיפת מוח שיימחוק מהתודעה שלי כול זיכרון מיצור חיי. אין הרבה סיכויים שאני יכול לחיות בלי לחוות אובדן כזה. מפחיד? לא, ואם אני יגיד שכן אני ישקר. זה יותר מסקרן אותי. אבל אני לא עד כדי כך סקרנית . זה יכול לחכות. שיחכה. 
נכתב על ידי blue Dona , 1/12/2012 13:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , האופטימיים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לblue Dona אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על blue Dona ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)