The unknown

i came at the time she whanted...waited for her to come.

then she sat and i was on my knees...

she started talking and talking untill i gave her the thing she gave me more then a year ago.

i could't say it...she understood...she cry'd...i didn't.

לא סיפרתי לה מה אני חושב עליה...מבחינתה אני פשוט וויתרתי על הקשר הזה...

לא סיפרתי כמה חרא לי איתה...רק בשביל תשמור קצת הערכה עצמית...

זה נגמר...לא הרגשתי הרוס מבפנים...הרגשתי קצת רע...אבל כשהסתובבתי והתחלתי ללכת הופיע לו חיוך קטן

אני לא בטוח מה מצבי כרגע...לא רע...לא טוב...נראה מחר...

עריכה: התחושה הרעה...האשמה...זה הגיע...קצת מאוחר אבל הגיע...