Lost within myself

אני לא מסוגלת לחיות נורמלי כרגע.

החיים שלי סובבים עכשיו בתוך הקאות, מצבי רוח, כדורים פסיכיאטריים, התבודדות.

אני מנתקת לאט לאט את כל החבלים שמחברים אותי למציאות, וזה לא מאחר להגיע- גם המציאות מתנתקת ממני. מחליטה לבקר קצת פחות.

החשיבה שלי נעשית מעורפלת ומטושטשטת יותר מרגע לרגע. חלומות הזויים, פנטזיות, הגבול מטשטש בין דמיון למציאות.

מהי בכלל המציאות? אין לי כרגע מציאות.

במצב נואשים שכאלה נוקטים במעשים נואשים.

אני בוחרת לחיות לפי צו השעה.

לעשות את מה שעושה לי טוב, כשאפשר, להפסיק לחשוב טריליון פעם על כל דבר.

אני גם ככה על הקצה, במקום ליפול אני מעדיפה לפרוש כנפיים ולזרום עם הרוח.

24.4.12: 56.6 קילו, פנימה- עד הצהריים אכלתי 240 קלוריות (תפוח, יוגורט 1.5%, עגבניות שרי), ואח"כ חזרתי הביתה ובלסתי את החיים (בסביבות ה-3,000 4,000 קלוריות, אני לא מגזימה) והקאתי. הבולמוס הכי מגעיל בעולם (נייטר וואלי, פירה, 4 פרוסות לחם, לחמנייה וחצי, 2 שניצלים צימחוניים, המון טחינה, המון דבש, גרנולה, עגבניות שרי, בצל מטוגן, עוגיות... אני בטח לא זוכרת את הכל, כמה מביך) ואחריו ההקאה הכי שורפת בעולם. מחלקת טיפים בתגובות (סתם נו). בערב אכלתי קערה ענקית של חסה עם לימון, 3 חצאי אגוז מלך וקצת קוטג' 5%. סה"כ פחות מ-500 בלי ההקאה, וכל השאר נכנס ויצא. החוצה- 50 ג'אמפינג ג'קס, כמה עלוב.

יש לי חיבור מזדיין לסיים ואחריו אני יכולה לשבת ולפנטז על;

-גולגול מרושל וכוס קפה ביד, לשבת בשדה שמתחת לבית ולכתוב יצירות מופלאות

-לקנות קילו סוכריות ללא סוכר ולאכול אותן אחת אחרי השנייה

-להריץ הצגה בסדר גודל עולמי

-לבנות בית עץ ולעבור בו הרפתקאות

-לייבש פרחים בתור ספר ולהכין כרטיסי ברכה עם שמש בפינה

-לבנות בריכה בגינה, עם צמחי מים ודגים ולטבול בה רגליים כל בוקר

-להתחיל להתאמן בקביעות ולרוץ מרתון

22.4.12: 57.3 קילו, פנימה- 1660 קלוריות, החוצה- 200 קפיצות.

23.4.12: פנימה- 1740 קלוריות. אני לא מאמינה שאני באמת אוכלת כל כך הרבה. לפחות אני מספיק כנה כדי לכתוב את זה. חייבת להפסיק עם כל האכילה הרגשית הזאת. החוצה (למחוק בקו את מה שעשיתי)- 300 ג'אמפינג ג'קס, 100 הנפות בכל רגל, 50 כפיפות בטן, 100 סקווטים, 20 חצי-שכיבות שמיכה, 100 הנפות ברכיים, 100 עקבים לטוסיק, 50 כפיפות בטן אלכסוניות, דקה פלאנק, 50 פיתול רוסי