בית חרושת לקטעים מטרידים

אתה, אתה אף פעם לא שם.

לא מחזיק בידי המושטת אליך.

לא מנשק את לחיי המזמינות.

לא נכנס למיטתי החמימה.

לא מחבק את גופי העגלגל.

אתה, אתה אף פעם תהיה שם.

היא הושיטה את ידה בניסיון להחדירה תחת ידו אבל הוא לא רצה בה, הוא סירב.

היא ניסתה לנשקו, להתחנן אל קירבתו, היא כל כך התגעגעה אליו. כל כך רצתה בו. כל כך רצתה שירצה בה.

היא אוהבת.

אבל הוא חמק ממנה פעם אחר פעם, הוא ביטל את געגועיה חסרי המשמעות. הוא לא רצה בה. לא היה לו אכפת.

הוא אומר שהוא אוהב.

היא שואלת את עצמה האם הוא משקר?

יש לה בעיה אחת גדולה, היא לא רגילה, היא רודפת, היא אוהבת, יותר מדי.

אכפת לה.

אז היא החלה לאט לאט לסוג מידיו הכובלות אותה.

היא כבר לא ניסתה לנשקו, לא ביקשה בקירבתו, העמידה פני חסרת געגועים אל אהובה. ולבסוף, היא כבר לא רצתה בו. לא היה לה אכפת.

היא לא אמרה שהיא אוהבת.

הוא הושיט את ידו בניסיון להחדירה תחת ידה אבל היא לא רצתה בה, היא סירבה.