Big Bang

לפני 21 ימים בדיוק החלטתי בחצות הליל שאני לא מתכוונת לדבר עם אימא שלי יותר.

אהבה ושנאה היא אותו דבר בכול מקום, בכול מצב, בכול אדם.

החלטתי שבדיוק כמו שזוג לא יכול יותר לסבול אחד את השני אז הוא מתגרש- - שגם אני הולכת "להתגרש" מאימא שלי.

בהתחלה הייתי אפילו שמחה שהחלטתי לעשות את זה- לא הודעתי לה על זה רשמית או משהו.. שמרתי לעצמי.

חיכיתי שהיא תתקשר בשביל שאני לא אענה, חכיתי שהיא תשאל עלי ותשמע שאני מסתדרת לבדי, בזכות עצמי כמו שאף פעם לא עשיתי כאשר היינו בקשר. חיכיתי שהיא תתחנן שנדבר, שתתגעגע, שארגיש נאהבת.

21 ימים בדיוק מחצות הליל אני ואימא שלי לא מדברות. היא לא התקשרה, לא שאלה, לא התגעגעה. 

קצת כואב לי. קצת כואב לי שככה היא וויתרה עלי למרות שוויתרתי עליה קודם. 

קצת כואב לי שהיא מסתדרת כך בלעדיי ואפילו לא שואלת אם אני בסדר.

לפני 21 ימים בדיוק איבדתי אימא.