ישראל היא לא צרכנית קולנוע מטורפת כמו ארה"ב - זאת עובדה. עוד עובדה, ישראל היא לא גדולה כמו ארה"ב אך בכול זאת - -
בעוד הקולנוע האמריקאי מאוד מפותח- הרבה ז'אנרים, אולפנים, ערוצים, כסף; הקולנוע הישראלי הוא בדיוק ההפך-
אין בכלל ז'אנרים רק דמויות סטאריוטפיות בדרמה, אין אולפנים, יש לנו רק שלוש ערוצים (1, 2 ו-10 אם עדיין אפשר לקרוא לו ערוץ) והכי חשוב- אין לנו כסף, כי אם היה לנו.. טוב זה היה סיפור אחר.
חזרה לנושא- סרטים עצמאיים. קודם כול לאלו שלא יודעים מזה אסביר בקצרה: סרטים עצמאיים אלו סרטיים שנעשו עצמאית ע"י יוצרים ללא כול עזרה או תלות מאולפן. זאת אומרת- יש להם חופש יצירתי כי הם מימנו את הסרט מכיסם הפרטי ולא בגלל הרצון להרוויח כסף אלא בגלל הרצון לעשות אומנות. היוצרים הללו מאמינים בסרטים ולא רואים אותם כמחלבת כספים זה גם למה לרוב הבמאים של הסרט הם גם התסריטאים והמפיקים.
רק לאחרונה ישראל נפתחה לסרטים עצמאיים כאשר הבינה, בדיוק כמו שאר העולם שאלו הסרטים שעושים רעש גדול בפסטיבל כמו - "קאן" "סאנדאנס" "טורנטו" וכו' והחליטה - או ליתר דיוק בתי הקולנוע החליטו לרכוש סרטים עצמאיים והלהקרין אותם לקהל הרחב.
הטעות של בתי הקולנוע בישראל היא אחת- בעוד סרטים כמו "מהיר ועצבני" "העולם אחרי" וכו' - - בעצם כול סרטי האולפנים מקבלים פרסום ויחצנות דוגמת פוסטרים, פרסומות, כתבות באינטרנט ובעוד גורמי מדיה - - סרטים עצמאיים נשארים אלמוניים לגמרי וכאשר אדם בא לקולנוע הוא ישר ילך לסרט שהוא שמע עליו\ ראה פרסומת\ פוסטר וישלול אוטמט סרט אנונימי. זה מרגיז אותי כי יש כ"כ הרבה סרטים מעולים עצמאיים שמחזיקים רק שבועיים בקולנוע בגלל כמות צופים מעטה וזה לא בגלל שהם פחות טובים אלא פשוט כי אף אחד לא יודע בכלל על קיומם.
אז חברים, אם אתם הולכים לקולנוע ורואים פתאום שם של סרט שבחיים לא שמעתם על קיומו -
לכו תבדקו מהו,
כי יכול להיות שזה סרט קטן ומעולה שאתם מחמיצים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קולטר