רחוק מהמציאות

רגעים קשים, מנסה לנשום מעט
מחפש דרכים והזמן עובר לאט
רציתי לשאול אותם "מתי הסיוט הזה נגמר?"
הבטחתי לחזור מכאן

נלחם בעצמי, חוסם זכרונות
נקרע מבפנים, פוחד לנסות
מרוב הכאב כבר לא מרגישים
מביט מהצד ולא מאמין

הימים עוברים ואולי אחלים איתם
מאבד תחושה, מנסה לצעוק, נכנע
הכל נעלם עכשיו, השקט חזק יותר מכל
אני לא אחזור מכאן

[סינרגיה,

כל מילה יותר כואבת מהקודמת]