אני חושב שאני באמת מבין למה אנשים מתאבדים.
זה לא הולך להיות פוסט התאבדות אופייני, לא כרגע לפחות.
אם אנחנו לוקחים את מספר הרגעים בהם טוב לנו ואנחנו שמחים - ביחס לרגעים שרע לנו ואנחנו לא רוצים שום דבר, -
ללא ספק אפשר להבין למה אנשים מתאבדים. אם ניקח את אותם ימים טובים בחודש ביחס לרעים, אין למה לחיות.
אם ניקח את אותם החודשים היותר מוצלחים ביחס לרעים - ואת אותם שנים טובות ביחס לרעות, למה אנחנו פה בכלל...???
בעולם המודרני בו אין שום טריגר של הישרדות, בעולם בו אנחנו מבזבזים את חיינו על למידה על מנת לקבל 'זכות' ללמוד עוד, על מנת להתמקצע בעבודה לא חשובה באמת שבה אתה לא מקבל סיפוק ומיצוי עצמי, וכל זה על מנת לחיות בלי דאגות כביכול, עמידה בתורים למרפאות,
תרומה למדינה, בידור חסר כל טעם והתעסקויות בשטויות, במקום ללכת ולדאוג להביא אוכל לבית או עצים להסקה, או בעלי חיים לחריש ושחיטה.
אין לאדם תחושת שייכות. הכל זמני והכל נועד בשביל לשרת את המערכת הגדולה - העולם. או החברה. ממתי זה עובד ככה? ממתי העולם הפסיק לחיות בהרמוניה איתנו?
אז למה בעצם לא להתאבד? במקורות אוסרים על האדם להתאבד. אבל אני לא מאמין בדברים האלה,
כמובן שכל עוד אתה לא נטל רציני על החברה אתה רצוי פה, וימצאו מה לעשות איתך.
תמיד היה לי קשה לחשוב על החברים והמשפחה אחרי שאני אתאבד.
הרי אני כל כך מוקף בחברים ומשפחה וכולם כ"כ מרגישים קרובים,
ומצד שני כל כך לא איכפת להם לראות אותי סובל פה. שהרי אם היו רוצים בטובתי היו עוזרים לי להתאבד.
הם פשוט כל כך אינטרסנטים. לא אשמתם, ככה העולם עובד. הם לא עצובים מחוסר קיומי.
הם עצובים מבדידותם.
תמיד חשבתי שאני אתאבד אחרי שאני אעשה דבר גדול. (http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=754696&blogcode=12705790)
אבל הוא פשוט לא נראה באופק, לא נראה כאלו יש פה סיבה אמיתית לחיות.
הפוסט הזה אמור להיות פוסט חשיבה אנליטי ומסודר שאמור לעזור לי להחליט
למה להתאבד, או למה להישאר בחיים האלה.
מהו בכלל אותו הרגש שמציף אותי ולא נותן לי להתנוון
אותו אולי 'ניצוץ אלוקי' שמנסה לתת לי טעם אחר לחיים הגלמודים האלה.
אותה תחושה שאינה נותנת מנוח עד שבאה על סיפוקה.
אולי רק בשביל לבדוק מה היא רוצה שווה להישאר ולראות?
אולי היא לעולם לא תבוא על סיפוקה ואני אהפוך לאותם מבוגרים משעממים
שהפסיקו לחשוב על טעם החיים ופשוט השתלבו במעגל העבודה והילודה שהאנושות הכתיבה להם?
לא רוצה להיות כזה. לא מוכן.
לא חכם לי להתגייס לצבא. לא חכם להביא לי נשק בידיים. לא חכם מצידי לא להביא לסיפוק אותה התחושה.....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
