אני מניחה שגם לדברים כאלה יש פעם ראשונה..
אני אפילו לא בטוחה איך לקרוא לזה.. נזרקתי? נדחיתי?
התחלת איתי והייתי מאוד סקפטית בהתחלה אבל נפגשנו שלוש פעמים בכל זאת והיה נחמד ולא ראיתי שום סימן למה שהגיע..
אני גם לא בטוחה ממה נפגעתי..
עם כל הבחורים שיצאתי איתם תמיד הייתי הזורקת אז אולי זה שאני נזרקתי זה מה שפגע?
או שאולי למרות מה שחשבתי , כן חיבבתי אותך?
או שאני סתם רגישה מידי?
או שאולי, עם כמה שזה נשמע עצוב, זאת העובדה שחשבתי שסוףסוף פעם ראשונה יהיה לי חבר כי פעם ראשונה שיצאתי שלוש פעמים לדייט עם אותו הבחור וגם, לא מצאתי סיבה מספיק טובה לדחות אותך...
אני כנראה בוכה כי איבדתי תקווה בעצמי..
ואולי בכלל איבדתי אותה מזמן אבל אתה הוצאת אותי מהאשלייה שהיא עוד קיימת
אז, כנראה שאני צריכה להודות לך(?)