לא..לא חשבתי בחיים שזה יקרה לי עם מישהו שהוא לא בן הזוג שלי שאני אוהבת ומרגישה נינוחה איתו
לא ידעתי למה לצפות כשנפגש, לא דיברנו על יחסינו לאן והמסתוריות עניינה אותי,
אמרתי לעצמי שזה לא יקרה ואין מצב אבל תוך כדי אני מתארגנת למקרה ו.. בתוך תוכי יודעת שזה מה שכנראה יקרה ואני מוכנה לזה.
היית כלכך נחוש ומלא בבטחון, היית בטוח שאנחנו באותו ראש. למרות שיכולתי לעצור, לא רציתי
לא ציפית ממני להגיד שניה לפני שאתה חודר אליי שאני בתולה
עצרת
צחקת קצת
"ואת בטוחה שאת רוצה שאני אהיה הראשון שלך?"
"אני לא יודעת, אני לא סגורה על עצמי"
"את יודעת שאת הראשון לא שוכחים, את רוצה לא לשכוח אותי?"
"אתה רוצה שאני אשכח אותך?"
בניגוד להרבה גברים שנמצאים בסטוץ, היית עדין, השתדלת לא להכאיב יותר מידי והיה לך אכפת
ציפיתי שזה יהיה כואב, אבל לא יכולתי לתאר לעצמי את ההרגשה
לא עשית את זה בכוח וניסית להרגיע אותי כמה שאפשר
רציתי שזה יגמר אבל לא רציתי,
הצלחת ואמרת בחיוך "עכשיו את כבר לא בתולה"
חשבתי שברגע שזה יצליח להכנס עד הסוף זה יפסיק לכאוב, טעיתי
"אני אשן על זה..אעכל בבוקר שהייתי הראשון שלך"
איך אפשר בלי סקס של בוקר לפני שנפרדים?
היה יותר טוב, פחות כואב, יותר מהנה
מקלחת והביתה.
ומה אם לא היית עוזב עוד 4 חודשים לארה''ב, היית חושב על משהו מעבר לסטוץ?
כינוי:
~DayDreamer~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
