10 בבוקר, אור יהודה. כמה חיכיתי ליום הזה...

כמה חיכיתי לחיבוק, לנשיקה, לליטוף, למגע שלו.

יכולתי לשבת איתו במשך שעות בחדר שלו ולא לעשות כלום.

פשוט לשכב לצידו, ללטף לו את הפנים ומידי פעם

להגניב איזו נשיקה מתוקה.

ב2 בצהריים בערך הגענו לדירה של אחי הגדול.

ישבנו שם, דיברנו, קדחנו... לא שמתי לב אפילו,

העיקר לשבת לצידו, לצחוק רק מדברים שאנחנו מבינים.

לראות את החיוך שלו על הפנים,

לשמוע את הצחוק המקסים שלו שאני כ"כ אוהבת,

זה נתן לי אנרגיות לכל השבוע.

ואז בדרך חזרה כשאבא החזיר אותו הבייתה.

להחזיק ידיים, לשים עליו על הראש ולהרגע, לנצל את הזמן.

באמת שאלה היום השעות הכי מדהימות שהיו לי בזמן האחרון.

ואיזה כיףףףףף..

עוד חמישה ימים המלאך שלי מגיע אליי לשלושה ימים.

כמה שאני מחכה לזה, שהשבוע הזה יעבור כבר. נו!

בייב שלי,

אין דבר שאני אוהבת יותר ממך 3>