גל ואני חגגנו שנה ב10.12. 

משום מה השנה הזו מרגישה לי כמו עשר שנים. משהו בגל גורם לי להרגיש כאילו אנחנו מכירים כבר המון שנים וכאילו אנחנו ביחד כבר שנים על גבי שנים. היום, אחרי שנה, אני בטוחה ששום דבר לא יצליח להפריד בינינו ואני יודעת שאני אעשה הכל כדי שהקשר הזה יצליח וימשיך להצליח. אני אהיה מוכנה להילחם בכל דבר ובכל אחד למען הקשר המדהים שלנו, למענו.

אין דבר בעולם הזה שאני אוהבת יותר מגל, הוא היחיד שמכיר אותי כל כך טוב ויודע בדיוק מה לומר או מה לעשות כדי לגרום לי לחייך או כדי להוציא ממני מילה. הוא היחיד שמצליח לשלוט בי והיחיד שאני רוצה שישלוט בי. במילים, במעשים, במגע. זה רק הוא.

במהלך השנה הזו למדתי כל כך הרבה דברים על עצמי ועל הסביבה שלי.  

הדבר הכי חשוב שלמדתי זה לאהוב. בתור נערה חוויתי הידלקיות כאלה ואחרות. תמיד יכולתי למצוא עם החברות שלי מישהו שהוא נראה טוב ולהגיד "וואוו הוא חתיך..." אבל זה לא היה אף פעם לאהוב בן אדם. אי אפשר להגיד שזה היה לאהוב, זה היה משהו קטן וטיפשי, משהו ששייך לתקופה מסויימת והיא עוברת באיזשהו שלב ככל שמתבגרים.

כשפגשתי את גל התבגרתי, עברתי תהליך ולמדתי לאהוב את הבנאדם המדהים הזה. למדתי שאהבה זה דבר כל כך חזק ושלא כולם זוכים לאהבה מדהימה כזו, זה משהו נדיר. למדתי שאסור לי לתת לאהבה המדהימה הזו לברוח ושאני צריכה לאחוז אותה בין ידיי ולא לשחרר.

בייב שלי,

אני אוהבת אותך. כל כך אוהבת אותך 3>