אני יודעת שהיא לא באמת שונאת אותי, אבל זו התחושה שקיבלתי ממנה במהלך כל הבוקר הזה.

באמת שכבר אין לי מושג מה לומר לה או מה לעשות כדי שהיא תפסיק עם זה.

"אני לא צריכה אותך, לא אותך ולא אף אחד אחר"

"תלכי, תשאירי אותי פה עם אבא שלך ותלכי"

"כולם יותר חשובים ממני בעינייך - חסרת התחשבות".

ועוד ועוד ועוד...

אני בוכה כבר שעות על גבי שעות (למרות שרק 11 בבוקר).

אין לי כבר כוחות יותר.

אני בורחת היום למקום היחיד שיכול לעזור לי - החבר המדהים שלי.

שמישהו יעשה שזה יעבור