כשכואב לו גם לי כואב. לא משנה מה הסיבה שכואב לו, או מה כואב לו, כואב לי.

לשמוע אותו ככה, סובל מהכאב.. 

הלוואי והייתי יכולה לקחת את הכאב, להעלים אותו ולגרום לו לא לחזור.

אני יודעת את החומר ממש טוב, מצוין אפילו... אני לא מבינה למה אני בלחץ מהמתכונת במתמטיקה מחר :(

למרות שאני יודעת את החומר אני עדין יושבת וחורשת על החומר הזה שוב ושוב,

ואני עדין פותרת בגרויות ותרגילים בכמויות.

מבחן בספרות אני ניגשת אליו בכיף גם אם אני לא יודעת את החומר פרפקט, אז מה הפאקינג בעיה

במתמטיקה המעצבנת הזאת? אוף.. זה מייאש כבר.

מחר נסיים עם השטות הזאת עד לבגרות.. וגם הבגרות לא כל כך רחוקה.

שונאת מתמטיקה. שונאת.