אני כל כך מתגעגעת לרגעים הקטנים, הרגעים הקטנים והמתוקים האלה שבהם אנחנו שוכבים במיטה, הראש שלי עליו והאווירה רגועה.

הרגעים האלה שאנחנו שמים שירים באייפד ומתחילים לשיר אחד עם השנייה.

הרגעים האלה שהידיים שלו מלטפות את הפנים שלי והמגע שלו כל כך מרגיע אותי, גורם לי לנשום עמוק.

אותם הרגעים האלה שאני לא יכולה יותר בלעדיהם כבר קצת יותר מתשעה חודשים.

הנשיקות המתוקות שמשאירות תמיד טעם של עוד.

הליטוף החמים והנעים שתמיד מרגיע אותי וגורם לי לנשום.

החיבוק החם שנותן תחושת ביטחון. שום דבר לא יקרה כשהוא מחבק אותי.

הדגדוג שאני מתפוצצת מצחוק בגללו והוא נהנה מכל שנייה.

כל רגע קטן כזה עושה אותי מאושרת. כל רגע קטן כזה נחרט בזיכרון שלי ואני אף פעם לא אשכח אותו.

בייב.. אני אוהבת אותך 3>

שבוע באילת. סוג של דירה בקלאב אין. 5 אנשים. סיוט!!!

אחי מצא על מה להתווכח בכל יום. יותר נכון בכל שעה.

ההורים שלי גם מצאו על מה להתווכח ביניהם. כל פעם על משהו אחר.

דודה שלי הצטרפה ביום שלישי וקצת הצילה את המצב.

עד יום רביעי הייתי מצוננת וזה היה כל כך מעצבן, לא היה לי כוח לכלום.

קיצר. שבוע מיותר.

בנוסף להכל השרירים שלי תפוסים מניסיון להחליק על הקרח.

אוווף... יכולתי להרוויח עוד קצת כסף ללונדון בשבוע הזה.

ואם כבר עבודה - הבוס שלי מניאק. ><''