חשבתי כמה פעמים לאחרונה, מאז היכרתי את תום (והתפתחויות חלקיות בנושא שלו יפורטו בפרק אחר, שכבר תוכנן), איך מצב רגשי כשלי וקשר זוגי יכולים להשתלב יחדיו. ביום ההוא שפגשתי אותו מצב הרוח שלי היה טוב יחסית, ולאחרונה מאז המשבר בלימודים הוא כבר לא ממש טוב. איך אפשר להיות בקשר עם בחור חמוד בן 17 ומשהו כשאתה בן 20 קצת דפוק עם מצבי רוח מתחלפים, חרדה ודכאון אפיזודי? מה זה גורם לצד השני? פסיכיאטר זה הפיתרון היחיד? "אני מצטער, ת', היום אני מדוכא." "משהו עם התרופה - נגמרו \ מחליפים \ אין לי כאן \ שכחתי לקחת - תתכונן."
מעניין גם איך זה נתפס ומרגיש לצד השני, כשכל מצב הרוח שלך הוא תלוי תרופה. גם חשבתי על זה שבגיל 17 עוד לא התוודעתי בצורה מספקת לכל הנושאים האלה, אבל כמובן שאז זה אז והיום זה היום.
כינוי:
ש\ל
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
