זכרונות...
יש כאלה שמשתקעים לך במוח ולא מוכנים לצאת, ויש כאלה אחרים ולא תמיד פחות חשובים שפשוט נעלמים בלי שום סיבה מובנת. לפעמים, כשאני שוכבת במיטה בלילה או סתם יושבת על הספה מול הטלוויזיה בצהריים ובוהה, פתאום עולה לי איזה זכרון ישן. מהזכרונות האלה שכשאתה חושב עליהם אתה בכלל לא בטוח שהם שלך כי הם נראים כלכך רחוקים ממך פתאום...
לפעמים כשמשעמם לי אבל ממש, אני מתחילה לדפדף בארכיון פה בבלוג וקוראת פוסטים של פעם. אז הזכרונות האלה צפים שוב ואז אני מבינה כמה אני לא אותו הבנאדם שהייתי.
כמה עברתי.
חח אפשר לחשוב שאני בת 80
בפוסט הסיום הראשון שלי החלטתי להזכר,
כי ההווה ובמיוחד העתיד מתבססים על העבר.
הפוסט הזה הולך להיות ארוך. מאוד. אבל הוא בשבילי, הגיע הזמן קצת להזכר...
"גיליתי את אחד הדברים שהכי הכניסו אותי לשוק טוטאלי בעולםםםם!! רונה? זוכרים אותה? מכתה י'? היא.. טוב, אני מקווה שהיא לא תרצח אותי אם היא תראה שכתבתי את זה.. היא התנשקה עם **!!!!!!!!!!!!!!
קולטים?????????????? ואני חשבתי שהוא מלך הקרח, הבנאדם הכי אדיש שיש!!! פאקקקקקקקק!!!
יואו, ותמיד פינטזתי על זה שאני אהיה הראשונה שלו.. יואוווו..."
"אז הייתה ארוחת צהריים על האש, ו** בא לחמם את הכפפות הרטובות שלו מול התנור לידי (אוווווו) ו.. זהו..."
"אם תשימו לב טוב טוב ותחפשו בין השורות, תוכלו לשים לב שכל ה-** נעלמו מהרשימות. אפאחד לא שווה את הדמעות שלי, נכון???"
(דצמבר 2004)
"א' הוא ממש מתוק ולא ידעתי כ"כ איך להתקרב אליו, כי היחסים שלנו הם לא יותר מהיי במזדרון ונשיקה... אז דיברתי עם חבר משותף של שנינו, והוא הבטיח לי שהוא ידבר איתו עליי והוא גם נתן לי את האייסי שלו=) וחוצמיזה, שהיום הוא היה אמור לשבת לידי בקיר (כאילו, החבר המשותף היה אמור להושיב אותו לידי...) אבל כשראיתי אותו בא, השתפנתי וברחתי עם שתי חברות לדשא... אוף!!" (8.3.05)
" היא הייתה באמצע השיחה אז לא הפרעתי לה והלכתי להתארגן. אחרי שהיא סיימה שאלתי אותה "נו, אמא! מה קרה???". "יובל" היא אמרה "עומר ברנד מת. הוא התאבד בצבא." " (28.4.05)
"ואז הוא בא לנשק אותי ואמרתי לו שאני מפחדת כי זאת הנשיקה הראשונה שלי... ורציתי משהו מיוחד... אז הוא אמר לי שבתכלס, כל הנשיקות זה אותו דבר, ושאם זה לא יקרה עכשיו, לכי תדעי מתי יבוא לך משהו אמיתי.. ואז הבנתי שבעצם הוא צודק, זה מיותר לחכות מלא עד שתבוא אהבה אמיתית רק בשביל נשיקה! הוא אמר לי שנתחיל בנשיקה קטנה רגילה, ואז נעבור לצרפתית. אז התחלנו, ולאט לאט עברנו לצרפתית... לא ראיתי זיקוקים או משהו כזה (זה בטח קורה רק עם מישהו שבאמת אוהבים, וחוצמיזה שהייתי שיכורה) אבל זה היה מדהים...
אני לא יודעת אם הוא מנשק טוב כי אין לי ממש למה להשוות, אבל הוא מנשק עם המוןןןן שיניים, והוא פצע לי את החך ועכשיו כל השפתיים כואבות לי רצח...=/" (16.4.05)
"טיילנו בקיבוץ, ופתאום אנחנו קולטים שני בנים שווים רצח!! השעה הייתה בערך.. ממ.. 23:00 ככה... אחד גבוה, בלונדיני, עם קוקו גבוה קטן כזה, והשני די גמד, אבל שווה, עם שיער שחור מתולתל... הם ישבו איפושהו, ואז אני ושיר עברנו לידם. אחרי שאנחנו עוברות אז שיר עושה לי "שמעת??" ואני כזה "מה..?" והיא "מה? אתה דפוקה? לא שמעת מה הם אמרו???" ואני "לא.. מה?" והיא "יואו את סתומה לגמרי!! לא ראית שעברנו לידם, ואז הבלודיני עשה לשני 'יואו ראית איזה כוסית??' והסתכל עלייך?" " (4.6.05)
"אז סתם דיברנו כזה, ואז הוא אמר משהו ממש ממש ממש חמוד, והבאתי לו מלא נשיקות קטנות כאלה בפה, ואז הוא התחיל לצרפת אותי...
נשכבתי על החול.. והתנשקנו מלא זמן... היה לו ממש טעם של סיגריות." (18.6.05)
"הייתי איתו בלילה האחרון אחרון, וזה קצת יותר רציני מסתם סטוץ.. אבל הוא גר כ"כ רחוק, שעתיים וחצי ממני!! היום דיברתי איתו בטלפון, ואני כ"כ מתגעגעת אליו... חמודדד!!! וחוצמיזה, יש לו ראסטות=) " (8.7.05 אחרי הקורס מד"צים)
"ואח"כ שכבתי עליו ודיברנו מלא, והחלטנו שאני עוברת לגור איתו בחדר בגרופית ואז אחרי הצבא אנחנו בורחים להתחתן=]
ובאיזה קטע הוא התחיל להרדם, אז התחלתי לדגדג אותו שיתעורר, ובאמצע ששנינו צחקנו בלי שום הודעה, הוא פתאום התחיל לנשק אותי." (7.8.05)
"היא שאלה כרגיל מה קורה בלה בלה בלה ואז.. "יובל, זה קרה, זה קרה אתמול בלילה".
כמובן שידעתי מיד למה היא מתכוונת.
אמא של שנוץ מתה... אמא של חגי נפטרה...
בתחילת השבוע אמרו שיש לה עוד שבוע לחיות." (13.8.05)
"ידעתי, פשוט ידעתי שאני ארגיש תקועה. אבל בסוף החלטתי שכן לבוא ו.. נחשו מה?! צדקתי!!" (12.9.05)
"למה פוליק לא יוצא לי מהראש?!?! הרי הוא סתם פודל סנדל תנ"כי מכוער ודפוק שלא שווה חצי זרת, למה אני לא מפסיקה לחשוב עליו?!" (8.9.05)
"האם יכול להיות שרק בגלל שאני דומה לה הוא איתי? אולי אני פשוט חיקוי עלוב שלה בגלל שהוא לא הצליח להשיג אותה..? ואז אמרתי, לא, לא אחרי כל מה שהיה בנינו... " (15.10.05)
"ולויודעת למה, אבל זה פשוט גרם לי לעשות החלטה עם עצמי. די מתחיל להמאס לי מסטוצים וכאלה, אני סתם נפגעת.. בא לי להיות בתקופה שאני לא חושבת על אפאחד, שהכל פתוח... ועם פרייבך? בנתיים החלטתי שזה נגמר. עד שלא יקרה איזה משהו שיגרום לי לשנות את דעתי אני לא רוצה להיות איתו יותר. אני לא אוהבת להיות העדיפות השנייה, שאם אין לו את שיר הוא יבוא אליי." (4.1.06)
"בכיתי לו שאני לא הבובה שלו והוא לא יעשה בי מה שהוא רוצה, ושגם אני בנאדם וגם לי יש רגשות. כ"כ כעסתי עליו.. אמרתי לו שיחשוב רגע איך אני מרגישה עם זה שהוא היה איתי כ"כ הרבה פעמים ובשנייה שאני אומרת לו שאני לא רוצה אותו יותר הוא הולך לדבר הכי קרוב שהוא מוצא." (18.3.06)
"את השיר הזה כתב ידיד שלי, רובין.
הכרתי אותו לא מזמן, אבל הוא בנאדם מדהים, ואין בכלל מה לדבר על כמה מוכשר... כותב, מנגן, מצייר ושר פשוט... מדהים.
השיר הזה במיוחד גרם לי לבכות..." (23.4.06)
"שנה מאז שהתנשקתי פעם ראשונה ועוד לא התאהבתי. אפילו לא פעם אחת מסכנה בחיים שלי. אני חושבת שאפילו לא נדלקתי על מישהו בצורה רצינית..." (15.4.06)
"ואז הוא כתב לי :
אוף אני מת להגיד לך "בואי לכאן ביום חמישי.. תשכחי מהבגרויות לסוף שבוע אחד..!!" אבל אני פשוט לא מסוגל.. אם היית סתם מישהי בטח הייתי אומר לך את זה.. אבל אני דואג לך וההצלחה שלך חשובה לי מידי, את חשובה לי מידי...ואני מוכן לחכות לך כמה זמן שרק תרצי.. אני אהיה פה תמיד מחכה לך, בשבילך.. " (2.5.06)
"למה אתם מתייחסים אלי כמו ילדה קטנה?!?!?! למה אתם לא נותנים לי לצאת מהבועה שתקעתם אותי בתוכה ולא נותנים לי לחיות את החיים שלי!!!!!
אני בת 16! יש מדינות שבגיל הזה אתה כבר נשוי פלוס 3!!!" (9.5.06)
"חוסר ריכוז...
היפראקטיביות...
חיוך בלתי פוסק...
צמרמורות אקראיות...
פרפרים בבטן...
אז...
ככה מרגישים כשמאוהבים אה?" (22.5.06)
"שלושה ימים שלא הפסקתי לבכות. אפילו לא ל5 דקות. כל עוד הייתי בבית ולא דיברתי עם אפאחד... בכיתי.
ניסיתי לצאת כמה שיותר מהבית, שקעתי בעבודה, הלכתי להפגש עם חברים, עשיתי הכל כדי לא לחזור הביתה כי ידעתי שברגע שאני אחזור אני פשוט אמשיך לבכות.
רק הכניסה של הבית כבר הכניסה אותי לדכאון... הלכתי לישון עם דמעות וגם קמתי איתם בבוקר. לפני שקמתי בכלל מהמיטה, כמה דקות של בכי, ואז מתחילים להתארגן, זאת הייתה השגרה שלי שלושה ימים." (28.6.06)
"אני חושבת שבכיתי בשבוע שלפני כל כך הרבה, שאיכשהו נגמרו לי כל הדמעות.
אחרי שזה קרה הרגשתי רק... הקלה.
כנראה שזה לא היה נכון, לא עכשיו בכולופן. באמת שאני משלימה עם זה, משלימה לגמרי." (9.7.06)
"היום קרה לי משהו, בפתיחת חודש אוגוסט.
קמתי בבוקר (אם אפשר לקרוא לזה בוקר...), התיישבתי במיטה, קמתי, צחצחתי שיניים, פתחתי את החלונות בחדר, כיביתי את המאוורר, הלכתי לסלון, הדלקתי את המזגן, הכנתי שוקו, ישבתי לשתות את השוקו ו...
פתאום זה הגיע.
לא יודעת למה, אבל באותו רגע שהתחלתי לשתות את השוקו זה הכה בי...
חשבתי לעצמי-
"השתניתי". " (1.8.06)
"אחרי איזה שעה של דיבורים כבר הגיע קטע שחשבתי לעצמי "נו כוסעמק מה הבעיה שך?! אתה מתכוון לעשות משהו בזמן הקרוב?!?" אבל הוא לא." (25.11.06)
"השמש שלי היא רק שלי. הירח שלי הוא רק שלי. הגשם שלי הוא רק שלי.
אם רק תחייכו תוכלו לראות כמה החיים יפים,
ואתם יודעים מה גיליתי?
הם באמת כאלה(:" (26.1.07)
"בוהה בכינוי שלך במסן ומחכה שתשלח לי הודעה.. כלכך פטתי. קוראת אלף פעם כל הודעה ומתפללת שתשלח עוד אחת מההודעות שוברות הלב שלך.. מסתכלת על שיחות נכנסות ויוצאות ורק חושבת מתי תתקשר שוב שאני אוכל לשמוע את הקול המדהים הזה שלך.. כל הודעה, כל שיחה, כל פרצוף שלך מעלה בי חיוך. למה זה חייב להיות ככה? בדיחה מעוותת של אלוהים." (17.2.07)
"היא גם היתה קצת עצובה כי היא לא עברה טסט, אז פשוט כל פעם שהיא התחילה להגיד "אוףף אנלא מאמינה שלא עברתי" קנינו עוד משהו=) אמרתי לכם ששופינג זה תרופה להכל!!" (26.2.07)
"בום!
שמעתי צלצולים באוזניים והרגשתי כאילו מישהו דוקר אותי ברגל.
לא הבנתי מה קרה, כולי הייתי בשוק, הסתכלתי הצידה וקלטתי מלא אנשים שוכבים לא זזים על הריצפה" (4.3.07)
"היום נסעתי בבוקר אל עידודו והיה מזה כיף.. טיילנו במושב המדהים שלהם ועלינו למעלה לאיזה צוק שרואים ממנו הכללל.. והשמיים היו מעוננים והכל היה ירוק והיה פשוט מדהים!!
אח"כ היינו סתם אצלו במיטה הנוחה הזאת שלו והלכנו מכות, ראינו טלויזיה ורבנו על השמיכה חח.." (1.4.07)
"עם זאת שאני מקבלת את זה אני לא יכולה להכחיש שזה פגע בי, וכשמישהו פוגע בך ואז מספר לכל העולם כמה שזה לא מפריע לו שהוא פגע בך זה אפילו עוד יותר כואב. ככה מתפתחים רגשות שנאה, אחרי פגיעה ועוד אחת ועוד אחת." (18.4.07)
"כולי רעדתי, "אני לא מאמין שאני הולך סופסוף לראות אותך.."
ראיתי את האוטו מרחוק, הוא התקרב, אני כיוונתי אותך בפלאפון שומעת את המוזיקה שלך מעירה את העולם.
האוטו עצר.
פתאום האורות נכבים, הדלת נפתחת, עוד שניה הרגשתי שאני נופלת.
זה היה מושלם, בדיוק כמו שזה צריך להיות. בדיוק. אף פעם לא היה לי כלכך מושלם..." (9.5.07)
"איך אני אוהבת אותך אלוהים.
אני בכלל לא יכולה להאמין שרק השנה הכרנו כשאנחנו בעצם מטר אחד מהשני כבר 3 שנים.
אני אפילו זוכרת את היום הראשון שדיברתי איתך, את הימים שהיית יושב לידי ולא היינו מדברים, את ההודעה ששלחת לי, את ההודעה הראשונה ששלחתי לך...
ועכשיו אתה חלק כלכך גדול מהחיים שלי, איך אפשר בלעדיך? " (19.5.07)
"את החברה הכי טובה שבנאדם יכול לבקש, ויש לי כלכך הרבה להגיד אבל זה פשוט לא יוצא במילים...
אז כל מה שאני יכולה להגיד שינסה להעביר את מה שאני מרגישה זה פשוט כמה אני אוהבת אותך3>"(3.6.07)
"התגעגעתי אליו כלכך, אפילו אם זה היה רק יומיים." (7.6.07)
"ואז אחרי כמה שעות קיבלתי ממנו הודעה "אין לך מושג כמה אני אוהב אותך3>"" (12.6.07)
וככה בערך מסתכמות השנתיים וחצי האחרונות שלי.
רק מהשפה, מהמחשבות, מהגישה שלי לחיים... מכל זה אני מבינה איך השתנתי.
איך האנשים שהיו כל העולם שלי בציטוטים הראשונים הפכו ברובם לשוליים יחסית לעומת אלה שבאחרונים.
ממישהי עם חוסר מודעות עצמית, עם חוסר ביטחון, עם יותר מידי חברים טובים שבעצם רובם לא חברי אמת הפכתי לאדם אחר. החוסר ביטחון הזה שהיה לי התבטא בכלכך הרבה דרכים- הייתי מנתחת כל דבר לעומק רק כדי להבין מה עשיתי רע, הייתי מאשימה בלי סוף, הייתי נותנת את עצמי יותר מידי בקלות רק כדי להרגיש נאהבת.
אבל עכשיו הכל שונה.
עכשיו אני אפילו לא מתחילה להכניס לחיים שלי אנשים שאני יודעת שיעשו לי רע. עכשיו אני מתכננת כל מהלך שלי ומבינה שמטעויות לומדים, לא נופלים. עכשיו יש לי את החברים הטובים באמת שהם כל העולם שלי, השמש שלי, הירח שלי, האוויר שלי. עכשיו הלב שלי גדול יותר וחזק יותר ומסוגל להכיל כלכך הרבה יותר.
עכשיו אני יותר שלמה.
מה שאפשר ללמוד מזכרונות...

נ.ב - סליחה על החפירה, הזהרתי מראש.