הוא (!!!) היה פה ביום שלישי!

חח אוקיי אז "הוא" זה בעצם אמ...דור :) יאפ..חח הזכרתי אותו בבלוג כמה פעמים

יש פה אפילו תמונות שלו

ובזכותו אני מאושרת בימים האחרונים כמו שלא הייתי אמ...אף פעם? חח כן משהו כזה..

אז הוא היה באשדוד ביום שלישי כמו שכבר כתבתי

נפגשנו אחה"צ

והיינו בים...הוא היה מסוגל להטביע אותי <בלבוש מלא> עוד רגע...חח

ולא דיברנו בכלל על מה שדיברנו עליו במסן ביום שישי <אמ..לא זוכרת אם כתבתי פה חח אבל אמ..אמרתי לו שאני מרגישה אליו משהו מעבר לידידות...וכ"כ פחדתי מהתגובה שלו חח אבל נרגעתי כשהוא ענה לי שזה ככה גם אצלו בזמן האחרון>

וחשבתי שזהו...שלא יהיה כלום...ואז כזה ישבנו שם בבית קפה/קיוסק הזה, דיברנו וזה..

אח"כ הלכנו לשבת בקניון, ואמא שלי ואחי הקטן שיגעו אותי עם הודעות.. "אתם באים? מתי אתם באים? בלה בלה בלה" חח

אחי הקטן רצה לראות את הפנס שהוא עשה בגבה חחח כמה שאחי רצה לראות אותו וזה..בסוף באנו אליי

והוא בקושי דיבר חח ביישן שכמוהו :)

ישבנו כזה בסלון גם עם אמא, והוא סיפר לה על התקופה האחרונה שאני "לא אוכלת" עלק חח <לא להאמין..אני כן אוכלת..אבל פחות מפעם חח זה הכל!> והטיפשה אפילו לא שמה לב לזה :\

נו טוב..

ואז נכנסנו אליי לחדר

וכזה דיברנו וזה...ואז הוא העלה את העניין הזה <שדיברנו עליו במסן חח> וכ"כ שמחתי שסופסוף מישהו אזר אומץ לדבר על זה חחחחח כי אני לא הצלחתי.. <נו טיפשה או לא?> ואמרתי לו שזה התחיל אצלי מהפעם הראשונה שפגשתי אותו..לפני שלושה חודשים בערך

ואמ..משם זה כזה התפתח יותר

ו...אחרי כמה זמן כזה התנשקנו והייתי הכי לחוצה בעולם כמו ילדה בת 12 חחח כולי רעדתי

והוא כזה הרגיע אותי..המותק הזה :)

ב-22:00 הלכתי איתו לתחנה מרכזית...בגלל שפגשנו את קוקי שלי בדרך אז הוא לקח רק את האוטובוס של 23:00

בינתיים ישבנו קצת..

ואז כשהוא היה צריך ללכת אז התבאסתי כזה..חח

מממ נשיקות, חיבוקים..והוא הלך :( והיום הזה עבר כ"כ מהרררררר זה לא היה פייר בכלל!!!

אבל פאק..כמה שזה היה שווה את זה אחח אתם לא יודעים חח

קיצר אני מאושרת...

אוהבת אותך מלא מלא :)

כמו אחרי כל סופ"ש שאחי עובר בבית, ביום ראשון צריך להגיד לו "להתראות" ואני שונאת את זה!

ועוד היום בכלל לא ראיתי אותו בבוקר כי יצאתי כשהוא עוד ישן..זה בכלל גרם ליום שלי להתחיל ברגל שמאל.

הבייביסיטר עבר בסדר, בהתחשב בעובדה שכל פעם שהגדול רצה לשחק תירצתי את ה"לא" שלי בכך שאני רואה חדשות...

נו מה? מה אתה דפוק? אתה בן 14 ובאמצע מלחמה רוצה לספר לי בדיחות? לא תודה!!

עזבו שהוא ילד עם בעיה..אבל כבר חטפתי קריזה מזה!

בזמן ארוחת עשר, הקטנה (8) החליטה שהיא שוברת לי ביצה על הרצפה, אז ניקיתי, ונשארתי עם ריח מסריח של ביצים...

לא נעים בכלל!

במונית בדרך הביתה היה צריך לסבול את זה הבחור שישב לידי חח נו מה? גם אני סבלתי :\

היום בבוקר דיברתי עם ידיד שלי מקריית ים בטלפון, פתאום שמענו את האזעקה מאצלו.

זה היה כזה מפחיד..הוא טס למקלט ואני אשכרה הייתי בהלם!

אח"כ דיברתי איתו שוב ווידאתי שהכל בסדר...אוף, ירדה לי אבן מהלב

זה כזה מפחיד!

ועוד עכשיו שאומרים לת"א (!!!!) להיות עירניים...בכלל התמלאו לי העיניים בדמעות בגלל ש...הוא קרוב לשם :(

חוץ מזה אני מאושרת עכשיו...בין כל המצב הזה אני מוצאת את עצמי מאושרת בזכותו...

טוב אני לא אוסיף יותר..אז שיהיה לנו שבוע שקט יותר

הלוואי!

עריכה: 18:24

יום שלישי היינו בת"א

אני, קוקי שלי, עדי, ורצ'וק ודור...

וכ"כ שמחתי שהבנות הסתדרו איתו ושקוקי הסתדרה עם הבנות

זה היה חשוב לי :)

אני, קוקי ודור הגענו לתחנה המרכזית בסביבות 16:30

אחרי שעדי וורצו'ק כבר היו בת"א מ-9 בבוקר

היינו בתחנה המרכזית...ישבנו שם...דיברנו, צחקנו..היה ממש נחמד

העיקר להיות איתם

זה מה שהיה הכי חשוב לי :)

אוי פגשנו שם בחור אחד עם גורת לברדור..חצי וחצי משהו אחר חח לא זוכרת

והיא הייתה מקסימה! אני אעלה ת'תמונה שלה כשהיא תהיה אצלי חח

בבית למחרת הבנות אמרו שהן הרגישו שהן מפריעות לי ולדור

חח טיפשות...

אבל זה עודד אותי לעשות משהו...ועשיתי..ועדי הייתה שם בשביל לעזור לי :) כפרה על הפיצית הזו..תודה על הכל |נשיקה|

אני אחרי ריצה מעייפת ומקלחת שבזכותה התרעננתי קצת.

אני הולכת למיטה, לישון לפני הבוקר שמחכה לי מחר עם הילדים-בייביסיטר.

ואז המחשבות צפות...והדמעות איתן...אז אני קמה לכתוב פוסט.

למה? כי הרבה זמן שהמצב חרא ואני לא מדברת על זה..לא פה בכל אופן..

ואני מתגעגעת! ואוהבת אותו! אחי הגדול, שנמצא שם, ואנחנו פה..והיי איזה יופי..אני שוב בוכה :(

כשזה נוגע לאחים שלי, בייחוד הגדול שבצבא, אני יכולה להיות הכי רגישה בעולם

כשהוא התקשר היום יותר ממה שהוא מתקשר ביום רגיל, זה הלחיץ...אתה לא יודע מה לחשוב..קרה משהו? אני לא יודעת מה...זה מפחיד, כן, זה מלחיץ רצח!

אחי במלחמה שמתנהלת בדרום..מלחמה שמשום מה נראה לי שקצת שכחו ממנה מהסיבה שמתנהלת מלחמה גדולה יותר בצפון

כמו שכבר אמרתי היום, שה' יסלח לי על מה שאני אומרת...אבל "בזכות" חטיפתו של גלעד, העבירו את אחי מהגליל לרצועת עזה.

להגיד שזה מזל? לא יודעת...אבל אני "שמחה" שהוא שם כבר שלושה שבועות ולא בגליל, עם המראות שראינו שם היום.

אני קמה בבוקר. רוצה לפתוח את המייל בוואלה..אבל לא! באדום דם בצד שמאל של העמוד: "לחימה בצפון" "נחטפו שני חיילים" לא זוכרת איך בדיוק זה היה כתוב. אבל זה היה מזעזע.

ואני חושבת לעצמי..אומרים שוואלה..ההתנתקות לא עזרה..שליברמן צודק.

מה? להגיד עכשיו שלא עשינו בשכל כשהתנתקנו? היינו צריכים לתת לעוד חיילים למות שם? מה אפשר להגיד עכשיו? שום דבר לא יעזור. אז זה לא משנה..

"ישראל ממשיכה לתקוף מהאוויר ומהיבשה" זה מה שהולך עכשיו..מה ששומעים בחדשות..

כל היום החדשות..וזה יותר מלחיץ..אישה מתראיינת ברדיו ושומעים מעלייה מסוק מפציץ בצרורות..ומרגישים שהם שלווים כאילו שהמצב בסדר גמור.

איך? איך הגענו לימים שאנחנו "רגילים" למצב הזה?

אז מה עכשיו? להיכנס שוב ללבנון? עד שיצאנו משם..ההרוג האחרון כבר נפל שם...עכשיו עוד...עד מתי?

בצבא אסור להשתמש בביטוי: "עד מתי?"

אסור להם להראות שקשה להם

להם הכי קשה...והכי כואב לי עליהם..החיילים..ואחי במיוחד..נו דיייייייייייייייייייייייייייייייייייי שמישהו יחזיר אותו כבר הביתה! הוא כבר שלושה שבועות אוכל שם זין! סליחה על הביטוי אבל ראסמי...

אני רוצה שהוא יכנס מחר בדלת..ואני אחבק אותו..ואומר לו כמה שאני שמחה שהוא בבית..כן..הוא ישמע את זה ממני.

אבל שיחזור כבר!

אמר לנו בהתחלה של היום שאין מצב שישחררו אותו מחר הביתה

מאוחר יותר הוא אמר שיכול להיות שכן

אשלייה? מקווה שלא

די! תחזור!

אוהבת...