Unreal
מילים על דברים שאסור להגיד. אבודה בעולם. טאנצ' הכבשה.
There is no wrong, there is no right The circle only has one side |
 כינוי:
בת: 36 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2009
אנדרלמוסיה שלי
אני רוצה לחזור לכתוב.
אמרו לי שאני צריכה לבטא את המחשבות באותיות, על גבי פיסות נייר מציאותיות ווירטואליות.
תרגילים לשחרור התת-מודע, ללילות שינה ארוכות חסרות סיוטים.
אך לא הסבירו לי איך מבטאים אנדרלמוסיה בכתב, איך משחזרים את כל הדברים שרצים בתוך הקופסא.
אבודה, מבולבלת כתמיד.
אבל אחרת.
יש מטרה, השביל עולה מין הואדי בליווי חצוצרות.
הנני אחרת במראה, כופרת הלוחשת תפילה.
השחרור שחרר אותי,
לומדת מחדש לבטא את העולם דרך עיניי.
סגריה, קפה ורעש מפעל מתעורר בזריחה.
חודש בלי סיפוק יצרים, בלי רצון לתת לעצמי לזרום.
איך לומדים לבטא הכל מחדש?
משחקי ידיים, חיוך מבויש והשפלת עיניים.
רצה במעגלים, מזדקנת.
מקפצת לעתיד, טובעת בשמיים.
מתי אפולו ילטף וירגיע?
אוכלת שורות, פוקחת עיניים.
מוזיקה מתנגנת בלהט.
האנדרלמוסיה שלי.
למה אני לא אוהבת?
עריכה:
This
body. This body holding me. Be my reminder here that I am not alone in
This body, this body holding me, feeling eternal All this pain is an
illusion.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
