עברתי את הניתוח בעין :] עכשיו אני אראה טוב כל החיים בעז"ה.
יש לי קצת סחרחורות וקשה לי להקליד כרגע אני מקלידה יחסית בצורה עיוורת..
הממ חוץ מזה אני מבקרת בבית של ההורים בחדרה..
ומגיע עם עצמי למסקנות שאני שונאת להיות בעיר הזאת
כמו שמוטי אמר אני כבר לא קשורה לכאן..
וטוב לי ככה.
והוא, מרגיז.. לא יודעת מה הוא רוצה
הוא טוען שהוא יודע אבל העיינים שלו אומרות אחרת
או שזה רק הדמיון שלי מרוב כמיהה שמשהו יקרה כבר..
בכל מקרה אני תמיד אחכה לו למרות שלא מגיע לו את הלב שלי
זה לא מסוג הדברים שאפשר לבחור או לשלוט בהם ..
בסוף החודש אני אתחיל ללמוד פסיכומטרי ונקווה שיהיה בסדר ויעבור מהר..
עכשיו אני אלך לנוח קצת.
שתהיה לכולם שבת שלום!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
