רגע, מה?

אתמול בערב אכלתי ארוחה טבעונית לגמרי, וזה היה טעים בטירוף. מרק ארטישוק, אחרי זה לביבות בטטה עם מטבל שום ועירית, אז לזניה טבעונית שהייתה יותר טובה מרוב הלזניות שאכלתי בחיים, ואז עוגה טבעונית מאוריאו וקוקוס. אוריאו וקוקוס, בערך שני הדברים האהובים עליי בעולם.

פותחת את הבוקר ברעש של שותף של אחותי מזדיין. עם גבר, כמובן. אני חושבת שיש בי קנאה מוזרה (או הערכה) על כך שהוא מצליח לשכב עם כל כך הרבה גברים בלי שזה ידפוק לו תשכל.

ממשיכה לעבודה, מצמידים אותי למתלמד. צריכה להראות לו את המנות, מה צריך להוסיף והכל. ממבט ראשון הוא נראה סטלן רציני, סמים כל הלילה. הוא מתגלה כבחור מבריק עם ראש גדול שלומד מהר. ממש מהר. מסתבר שהוא בן 26, היה קצין בצבא שאחראי על 150 חיילים. אנחנו והברמן משתעשעים בעובדה שעכשיו ילדה בת 17 מלמדת אותו מה לעשות, ומחליטה שהוא לא רע. הוא יהיה מלצר מצוין, אני יודעת.

חילקו כוסות קטנות עם בירה למלצרים. אחר כך נוי ביקש ממני לחם ואמרתי לו שהוא מסריח מבירה, הוא אמר שזה עדיף כי לפני זה הבוסית לקחה אותי לשרותים ו..נתנה לו דאודורנט. "אחד הרגעים המביכים בחיי". ובצדק, נשמה. בצדק.

יש לי מבחן מחר, עוד לא סיימתי ללמוד, עוד שעה וקצת אני יוצאת וכנראה לא יהיה לי זמן ללמוד יותר. מוזר, לא כל כך אכפת לי.

סתם, רציתי להגיד היי. אני הולכת לחזור ללמוד ולקחת עוד פרוסה מהעוגה הטבעונית המושלמת הזאת.

שבת שלום!