רגע, מה?

מ'

הוא קצת רחב, אבל זה שומן, כי אני יודעת במאה אחוז שהוא לא מתאמן. אי אפשר להגיד שהוא שמן אבל. השיער שלו שטני ועם עיינים שנעות בין ירוק בהיר לאפור. החולצות שהוא לובש לבית ספר קצרות טיפה, אז תמיד הוא מוריד אותן  למטה באיזה תנועה שיש לו עם היד. הוא רוסי, דובר רוסית ולא אכפת לו כשצוחקים עליו בגלל זה. לפעמים הוא צוחק על עצמו.

הוא מעשן. לא ידעתי את זה, לא חשבתי שזה מתאים לו אבל הוא כן. זה לא מלחץ חברתי, כי כל החברים שלו לא מעשנים, אבל הוא אמר לי שהוא אוהב את זה ואני לחלוטין מאמינה לו. הוא הצליח להפתיע אותי, מ'. הייתי בטוחה שהוא כזה ילד קטן, אבל גיליתי אדם שאפשר לדבר איתו. איש שיחה אמיתי. גם זה הפתיע אותי, כמו הסיגריות, ואני חושבת שזה הולך יד ביד בעצם.

פ'

הדבר הראשון ששמים לב, זה העיניים. הן כאלה בהירות וטיפה מלוכסנות. והוא שעיר. ממש אבל. אני קצת חושבת שהוא מאוהב בי אבל אני מנסה לשחק אותה ראש קטן כי יותר ממה שהוא קטן עלי, יש לי תחושה שאני קצת גדולה עליו. והוא חנון. חנון ממש, כזה שמשחק כל היום במשחקי מחשב ועל זה מתנהלות רוב השיחות שלו עם החברים. חברים, שיש מהם קומץ קטן. ואני לא יודעת כמה מהם הם חברי אמת.

אבל הוא נשמה טובה, איש טוב באמת. לא חושבת שהוא מסוגל לפגוע במישהו או במשהו ואני אוהבת להיות איתו בקשר. ואולי, פעם, בעתיד, הוא יפתיע אותי גם.

ע'

היא לסבית שמתלבשת בוצ', וזה הדבר שרואים ראשון. נראית קצת קשוחה, עם שיער שחור קצר שבקצה מורם למעלה עם ג'ל, הרחבה באחת האוזניים בגודל של בטריה AA בערך, תמיד עם טי-שירט, בעיקר  כאלו של סיום-טירונות  או של ציורים משעשעים, ג'ינס שגדול עלייה בלפחות 2 מידות, שחושף תחתונים בצבע אחיד כל פעם שהיא מתכופפת. ואחרי כל זה..ע' היא הבחורה הכי טובה שאני מכירה. לומדת פיזיותרפיה באוניברסיטה, וצנועה, וביישנית בצורה לא סבירה, וטבעונית אבל לא טבעונאצית. היא אפילו הכינה עוגת גבינה להנאתנו פעם. היא מלמדת אותי לרכב על לונגבורד בסבלנות כזאת שאי אפשר לתאר, המילים שלי רק יעשו לה עוול.

אני

המשקפיים תמיד היו סימן ההיכר שלי. כרגע הן סגולות עם פסים לבנים בצדדים. ושיער חום ארוך ארוך שמתפרע, ואין לי ימי שיער טובים אבל למדתי לאהוב את היצור הזה על הראש שלי ולתת לו להסתובב חופשי. קצת קשה לתאר את עצמי כמו שתיארתי את האנשים למעלה, אני אנסה.

אי אפשר להגיד שהיא רזה. גם שמנה לא ממש, משהו באמצע. רואים שהיא לא משקיעה בעצמה יותר מידי, בחורה של ג'ינס וטי- שירט, הגבות ללא תמיד מסודרות  והשיער פשוט פזור בלי יחס מיוחד. לפעמים היא קצת מוזרה, אומרת דברים שבטח נשמעים לה שנונים אבל אף אחד לא חושב ככה חוץ ממנה. והיא יודעת הרבה כי בכיתה היא תמיד מביאה יציאות כאלה של ידע שאף אחד לא באמת מבין מאיפה היא יודעת את כל הדברים האלה.

לפעמים היא בוכה מול כולם. כמו הפעם ההיא בבית לוינשטיין, ששאלו ילד מהכיתה שלה איפה היא והוא אמר שהיא:"כמעט מתה". מרוב בכי, כמובן. הרוב יודעים למה, וגם ככה היא אכלה חרא אז עוזבים אותה בשקט, כי עם החכמה לא מתעסקים. ואנחנו כבר ביב', אז למי בכלל אכפת?