רגע, מה?

כשישבנו ביסודי ולמדנו פאוור פוינט, כולם התלהבו מהקטע העיצובי, מזה שאפשר לצבוע את הכותרות בצבעי הקשת ולהגדיל את הכתב. זה היה הדבר הראשון שהם היו עושים, לפני כתיבת הטקסט עצמו. חשבתי שזה קצת דבילי, כי הם מקבלים ציון על מה שכתוב ולא איך המצגת תראה, כלומר צריך קודם כל לכתוב ואז להתעסק בעיצוב.

אולי למדתי מהר מה חשוב ומה פחות, לזהות במשפטים את מילות המפתח או להבין את המוטל עליי, בעיקר בתחום הלימודים. אבל כשמדובר באנשים..

אני רוצה להבין מה בנאדם שעומד מולי צריך ממני בלי שהוא יצטרך לבקש. זה מאוד קשה, אבל לא בלתי אפשרי. אני יודעת שאם היו יותר אנשים כאלה בסביבה שלי זה היה עושה לי טוב. נניח, לפעמים אני בוכה ואני בורחת, רצה הכי רחוק שאפשר ומכסה את הפנים. כששואלים אותי אם הכל בסדר אני אומרת שכן במקרה הטוב, או בורחת להם באמצע המשפט במקרה הרע. אני לא יודעת למה, אולי זה האגו או שוב הרצון להוכיח שאני מסוגלת וחזקה. אבל משהו פשוט מונע ממני להגיד שכל מה שאני צריכה זה חיבוק שיכריח אותי להישאר במקום אחד בלי לברוח יותר.

אני רוצה לדעת את ה"שטיקים" הקטנים האלה של אנשים מסביבי, כמו מה שאמרתי למעלה. זו תכונה מדהימה בעיניי, בידיים הנכונות.בידיים הלא נכונות זה מוביל למניפולציות ריגשיות וכל מיני דברים מגעילים כאלה אבל יש לזה פן טוב, זה לעזור לאנשים במובן העמוק ביותר בעיניי. לדעת מה הם באמת צריכים כשהם בצרה, ולעזור להם. לראות את העיקר העומד מאחורי כל ההצגה. לקלף בעיניים את כל המסכות ולראות את האדם שמולי כמו שהוא באמת. אני חושבת שהתחושה הזאת של האגו או של ה..כבוד עצמי או משהו כזה, זה מה שגורם לאנשים לשים על עצמם את כל המסכות שלהם. זה מפחיד, זה כל כך מפחיד להיות ערום לגמרי מול אדם אחר.

הלוואי והייתי חברה טובה יותר. הלוואי והיה לי יותר ביטחון עצמי. הלוואי והייתי יודעת לסגור את עצמי או חלקים ממני בפניי אנשים שאני לא רוצה שידעו עליי כלום, אבל הפוקר פייס שלי מזעזע וגם החשיבה המהירה. הלוואי והייתי יכולה לראות את נקודת התורפה של כל דבר וכל אחד. הלוואי והייתי חיה בשלום עם עצמי. כזה כמו של מדינות אירופה, לא כמו שלנו ומצרים.

זה לא בשמיים. לאט לאט ואני מגיעה לשם.

פינת ה"חח" של היום:

יושבת באוטו עם השותפים של אחותי. לימיני השותף ההומו. לשמאלי אחותי ש..לא ממש מגדירה את עצמה. מקדימה השותפה הלסבית והחברה שלה.

השותף:"את יודעת ירדן, למרות שאת מוקפת בלסביות לגמרי, אני מבטיח לך שאם תצאי מהארון את עדיין תהיי מיוחדת"

חח

אולי זה לא נשמע ככה, אבל החופש עושה לי טוב.

נתראה,

ירדן