אני לא החברה המושלמת, אבל אני מנסה להיות שם כשצריכים אותי.אני באמת מנסה
זה לא יעבוד, זה כיף, אני צריכה את זה, וזה לא יעבוד. כוסאמק.
כוכבים. הדבר הכי יפה שיש. אין כמו תחושת האושר הזו כשאני מגלה קבוצת כוכבים שאני מכירה בשמיים. (ואין הרבה..אני מכירה..4? קסיופאה (האהובה עליי), אוריון, הדובה הגדולה והדובה הקטנה. והקבוצת כוכבים הזו שאני כל הזמן רואה ולא יודעת איך קוראים לה.)
אני צריכה לרדת במשקל. אני אוכלת כל הזמן ואני בנאדם רעב.מאוד רעב. (כאילו אני כל הזמן רעבה למרות שאני אוכלת המון.)
אסף אבידן. מושלם.כל כך. אני לא יכולה לא לשמוע את המוזיקה שלו בלופים.♥
במקום לחשוב על סיבות לא לחיות, הרבה יותר נחמד לחשוב על סיבות כן לחיות (רשימה חלקית):
להתאבד זה אנוכי, וזה לא מתאים לי. או לפחות אני לא רוצה שזה יתאים לי.
אהבה.עוד לא מצאתי, ואני לא ממהרת. אם זה לא סיבה לחיות, אני לא יודעת מה כן.
המשפחה (סליחה מראש על האגואיסטיות, אבל אני באמת לא יודעת מה לעזאזל אמא שלי ואחותי וכל השאר יעשו בלעדיי. באמת שלא. כנראה שיחיו וימשיכו הלאה, אבל זה אף פעם לא יהיה אותו דבר. אני יודעת.)
העולם (כי לא ראיתי את כל מה שצריך לראות. אפילו לאייפל לא הלכתי)
מוזיקה. הדבר היחיד שיכול להפיל אותי לרצפה ולהרים אותי ממנה. בלי מוזיקה, אני לא יודעת איך הייתי בתור בנאדם.
צחוק אמיתי. כזה ששורף 3 קלוריות ושכל השרירים שלך בבטן כל כך כואבים אבל זה בכלל לא משנה, כי מצחיק.
(עד כאן הרשימה.)
לפעמים יש לי את התחושת בדידות הזו.זה נורא.
אני צריכה ללכת לתקן את האופניים, כי ללכת לביצפר חצי שעה זה פשוט לא כיף.
מישהי שאני מכירה אמרה לי שיש לי המון ביטחון עצמי. אני לא יכולה להוציא את זה מהראש מאז. אני?בטחון עצמי?מה? או...שאני סתם לא מעריכה את עצמי מספיק....?
אני כל כך מאושרת שיש לי את שני והדר ובת וניב וקורי, ברור. אני כל כך אוהבת אותם. (כן, אני יודעת שאתן קוראות פה, סתם חשבתי להזכיר לכן שאני אוהבת אתכן מאוד♥)
אמא התלוננה שאין לי ערך לכסף. תכלס, צודקת. מאז אני לא יכולה להפסיק לחשוב על פסחזון.
אסף אבידן♥♥♥♥
coldplay 4 ever.
איך אני אוהבת ספרים באנגלית!!
שיט, אני צריכה ללכת לישון. יופידו, להרדם בביוטכנולוגיה.FUN!!
(לא ידעתי איזה שיר לבחור, אז פשוט שמתי את שניהם. תהנו!)
לילה טוב. תאמינו באנשים. כי יש אנשים טובים באמצע הדרך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
