יש לי אחות גדולה.
נכון שהיא לא הכי ביולוגית (ז"א,היא כן,אבל לא בשבילי), אבל עדיין אחות. היא מכשפ'לה רעה. ז"א,אם היינו גרות תחת אותה קורת גג,היא בטח היתה מכתימה לי את השמלות, גוזרת לי את הצמות, ומעבירה לי ערוץ כל פעם שהייתי רואה סדרות מצויירות וצבעוניות עם ילדים קטנים (סאות'פארק?).
אבל היא עדיין אחותי,בטוב וברע.
נכון שהיא מתעצבנת כשאני דופקת לה ברזים ("אני מסדרת את הארון בשבילך!! סו יו מייט אז וול קאם!"), או שאני מעליבה אותה ("אל תדברי איתי יותר בחיים שלך,הבנת אותי??"),ואז חוטפת עליי את החלסטרה, כי מילאתי הוראות,אבל בגדול,היא עדיין אחותי.
עכשיו,אני,בתור אחות עם דם חם (במבטא מרגולאי,אם אפשר טנק יו), האינסטיקט הראשוני שלי זה לגונן על אחותי הגדולה. כשם שאחי שובר לסתות לכל הבחורים בשכבתו שמעזים לפצוע פה לכיווני, כך גם אני עם שרלוט. לכן מאוד התעצבנתי גם כשקראתי את זה.
ואמרתי לה:"שרלוט,מה את סחה? בלוג רדוד?? לך??" 
לשרלוט אין בלוג רדוד- הוא מדבר על גברים,אהבות,אכזבות,כדורגל, וסקס אפיל. בקיצור, זה הגרסא האינטרנטית לתוכנית 'אקזיט'.
ואז סיים המבקר במחמאה:"אבל היא יפה". שטחית ויפה? מה עשית מאחותי,מינידוגמנית? לא לא. לא בבית ספרנו. היא יותר מזה. היא סופיסטיקייטד, היא רעננה,מצחיקה ומשעשעת. והיא גם תתפוס תחת אם אני אמשיך. אז אני רק ישנן לך שוב יפתי- אחותי, בשר מבשרי, תוספת פיצה אהובה עליי, את מושלמת איך שאת (אבל הגיע הזמן לנקות גבות).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
