Dead From London City

יאמר לרעתי,שאני באמת עקשנית,וניצלתי את המנויי המבלומפלד שלי והלכתי לדרבי.

יאמר לרעתי,שכרגיל,הפסדתי.

וכאן צריך לציין- לא,אני לא שמה שיט על כדורסל, לא אכפת לי כמה ניצחנו אותם בדרבי הענקים (תרתי משמע), אכפת לי מהדרבי שלנו. שלי. של הכדורגל, ובו, אנחנו לא ננצח,גם אם נשכב על השער של מכבי,גם אם נקבל פנדל ושטראובר יצא בדיוק להפסקת הימורים קטנה עם חברתו. פשוט זה לא יקרה. לעולם לא.

יאמר לטובה- הצלחתי להוציא מבערך 20 אוהדי מכבי בסוף המשחק "אבל יא אללה, בסוף היפות הן של הפועל", + בונוס מיוחד של איזה לובש-חולצות שחורות שאפילו קרא לי להתעודד, כי פנים כאלה לא צריכות לבכות. מדהים למה אני שמה לב בדרבים האחרונים.

שון מחר הולך לבצע לי ריקוד מושחת על העצבים.

והנה משהו שהייתי חייבת,כנראה:

המלצה לבלוג ספורטיבי העוסק בעיקר בכדורגל. הבלוג מומלץ וכשר ברבנות הראשית,בהמלצת הבג"צ,כשר לפסח,מומלץ לאוכלי קטניות ואינו מכיל בשר או חלב.

הא,ואם זה עוד מעניין מישהו,שבוע הבא אני יוצאת עם עמית, ההוא נו.

ולא. שום דבר כבר לא אכפת לי. בייחוד לא שחזרתי לבלוגים שעשו עניין.

פרנצ'סקה.