אלכס.
אלכס:"את באה לבד או עם המכונית"?
אני:"נתחיל מזה שהמכונית היא לא בת לוויה שלי.... בטח שלא בת זוגתי."
-באמצע שיחה-
אלכס <ממלמל>:"רבע ל".
אני:"מה"?
אלכס:"מצטער,פשוט מישהו ברחוב אמר לי "גבר" ועשה לי תנועות של שעון".
אני:"מה ז"א תנועות של שעון?הוא הרים יד אחת למעלה,יד אחת הצידה, ועשה:"תיק תק תיק תק""?
שירן.
אני לשירן:"מצטערת שירן,אבל אני בחיים ב-ח-י-י-ם לא אומרת סליחה".
Dido.
אתמול גיליתי מדוע הזמרת דיידו שינתה את שמה למשהו שדומה באופן תמוה במקצת לצעצוע מין מבוקש. מסתבר ששמה המקורי הוא לא אחר מאשר (ותחזיקו חזק): Florian cloud de Bounevialle Armstrong. אתם קולטים מה זה ללמוד עם דבר כזה באותה כתה?-חלום. רק בשלב ההקראת נוכחות מתבזבז לנו לפחות איזה חצי שעה.
האהבה החדשה של פטריק.
אני ככל הנראה אנפץ לכמה קוראות אהובות ויקרות שלי מין סוג חולני של פנטזייה שנרקמה במוחן, אבל פטריק נתפס. וחזק.
בשת-המזל (כמו ברת-המזל, רק לא), כנראה מצאה בבחור בדיוק מה שאתן,קוראותיי היקרות, מצאתן בו: כלום. או אם להרחיב במילים: כלום כלום כלום. ואם לעשות מזה סיכום: כלום-טיפש, כלום-מפגר, כלום-לא יודע לקרוא, כלום-חושב שמינה צמח זה קטגורייה בארצעיר (היי,בעצם זה גם אנחנו), וכיוצא בזה. שמה של הבחוריקה הוא דניאל והיא לומדת איתו בשכבה.
מאז שהרומן התפתח (יממה תמימה, על אף שבמובנים של ילדים בכתה ח' זה המון, ובמובנים של אחותו של פטריק זה נצח), פטריק התחיל להתנהג מוזר מאוד. לדוגמא, אם שלחנו אותו לסופר,כמה רחובות מבית מגורינו, הוא ישר נחבט בשאלה איזה ג'ינס ללבוש, או איזה בושם לשים, פן הוא יפגוש בדניאל.
עכשיו זה הפך לשגרה לעבור ליד חדרו ולראות אותו בוהה במקשי הטלפון שעל ספרייתו. לעתים הוא מתנפל על הטלפון באצבעותיו ומרים אותו, אבל אז מיד הוא מוריד חזרה ומנענע בראשו. בסופו של דבר,אחרי כמה שעות טובות, הוא באמת מרים את הטלפון, מחייג את המספר שלה, רק כדי לגלות שהיא לא בבית כרגע, נו, מסתבר שמשהו אחד הוא כן ירש מהאחות המוצלחת. את המזל בחיי האהבה שלה.
ואז דניאל התקשרה <היום>, ועשר דקות לפני, הבית כבר היה על הרגליים:
פטריק:"הטלפון הבא בשבילי, ל-א לענות!!!!!!!!!!! ל-אאאאאא ל-ע-נ-ו-ת!!!!!! זה בשבילי!!!!"
אבא- <טופח על בטנו כאות הסכמה בסלון תוך כדי נשנוש>
אמא-<מרימה לשניות ספורות את עינייה מהספר ומסתכלת עליו במבט של:"אתה צועק לי בבית?-לא, כי אצלי בבית ל-א צועקים. אלא אם כן זאת אני. אפאחד,לא צועק בבית שלי. כשיהיה לך בית משלך-תצעק. אבל בבית שלי אתה לא צועק. מבין אותי?">.
ואני? אני הייתי עסוקה בלריב עם תומר למי יש תלתלים יותר יפים,לאורנה או למשה דץ, כל זה דרך החלון (לא,לא הזמנתי אותו להיכנס חלילה, וכרגיל, starring השכנים שלי playing the קהל).
סיבוב שופינג עם ורוניקה.
היום ורוניקה עשתה לי השכמה (10:00 בפאקינג בוקר!) בשביל שאני אצא איתה לשופינג. אמרתי כן,כי אני תמיד אומרת כן לורוניקה, גם אם יש לי יום אחרי זה בגרות במתמטיקה בשעה 6:00 בבוקר. זה לא משנה. היא גם הציעה לי להישאר לישון אצלה כי ההורים שלה בחו"ל, אבל ויתרתי לטובת לישון אצל שירנסיטה (מדאיג מאוד: אנשים מתחילים להציע לי בקצב מסחרר לישון אצלהם. אמא,אבא, אני קונקשן?).
אז הלכנו לקניון רמת אביב בקרבת מקום וקנינו לנו מכל טוב (=קניתי עוד חולצת מעצבים וחולצה של נבחרת איטליה,כמו של הבנים), ורוניקה קנתה בגדים חדשים שאותם תלבש בג'וב החדש והמאתגר שלה: דיילת VIP בנתב"ג.
בוא נאחל לה בהצלחה, ושלא תגנוב לאף כוכבת נעליים של ורסצ'ה. היא והחולשות שלה...
me and Paul strike again.
פול: "When i'll have a girlfriend, i'd never ever agree to go on a shopping day with her. thats rule one- i'll take the trash-you'll do the shopping".
אני:"When you'll have a girlfriend (and believe me luv,WHEN is the key word) not only you goanna go with her on a shopping day,it'd also be with purpose to find the perfect dress to your dinner tonight with her parents"
פול:"wow. you sound like the devil".
פול:"lets sum it up - girls only live for clothes"
אני:"sod off! thats bull! we're not that shallow"!
פול:"oh yeah? well wot else then"?
אני:"we also live for shoes, visits at the beautiritian,nails-doing and buying other pink stuff".
כותרות.
אם תשימו לב, אין אף פעם קשר בין הכותרות שלי לתוכן הפוסט עצמו. זה כמו שהירקן שפתח אצלנו ליד הסופר, ניסה להפגין עליונות על שאר בני עמו האוחזים באיי.קיו של חציל מטוגן ממוצע, והדביק מדבקה של "אחלה כרוביות" על בסטת הכרוב,ובבסטת ה"בייבי-סלט" כתב :סלט תינוק. קולטים? סלט פאקינג תינוק.
העלמתי עין ולא אמרתי את מה שראיתי אצלו לאמא או משהו כזה, כי אז היא בטח היתה מחפשת דירה אחרת. במקום אחר. שאין בו פשלות כאלה. הממ. ככל הנראה לא בישראל.
שופינג.
אתמול (והיום) עשיתי שופינג, אז צילמתי הכל כדי שלא תרגישו מקופחים (לא,האמת היא שבשביל שתרגישו מקופחים. תראו מה יש לי- מואהאהאהאה),ו...מה היתה הסיבה השניה..?-הא, בשביל שתמשיכו לזהות אותי ברחוב ולהגיד:"היי,יש לך בלוג במקרה"? זה נחמד. כשאני לא בדייט כמובן. אבל מכיוון שאני אף פעם לא בדייט,זאת לא אמורה להיות בעיה בשבילכם.
The תמונות.
הכריסטיאן דיור.
הג'ורג'יו ארמאני
הקונסילר (איל מקיאג')
וזהו ,רבותיי, השימר המפורסם (איל מקיאג')
הנעליים החדשות שלי (Ferrucci Italy).
תמונות של החולצה של איטליה והמכנסיים החדשות של גריפ יעלו בהמשך. (כי אני פשוט יודעת שלא תוכלו בלי).
ועד אז,טה טה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
