גנבתי ושיניתי לכם ציטוטים מישראבלוג. קוראיי הנאמנים והותיקים (כאילו עוד יש לי כאלה, חוץ משירנסיטה,חברה טובה, אלכס, ידיד, ואמא, חטטנית). אבל לפני הכל ולפני שאני אשכח כי אני לא סתם כלבתא, אלא כלבתא סנילית- יומהולדת שמח לדנה'לה.
-משרד החקלאות אסר כניסת כלבים מסוכנים לארץ. יופי, מה זה כבר עוזר לנו כשדודו טופז הנשכן הסידרתי עדיין פה?
- אם היתה לי עכשיו קופסת שימורים על כל פעם שאמרתי :"אוף,חם לי"! כבר היה לי פה חדר אוכל צבאי של בסיס סגור.
-חרקים,קוראים יקרים, הם השטן בכבודו ובעצמו (חוצמזה שהשם משפחה שלהם זה לא "סופרסטאר" ושבהם אדם שרוצה להתנקש עושה זאת בלי עליהום תקשורתי אח"כ. באסה.)
-בשיר "צליל מיותר" של אייל גולן כל צליל מיותר. בעצם,זה לא רק בשיר. זה בכל האלבום.
-כשאני אהיה נשיאת המדינה דבר ראשון שעף זה יעל בר זוהר. את הקלטת,אני אשאיר.
-והדרך היחידה שאני אצחק מצחי אירני תהיה אם הוא יפרסם קלטת לוהטת בכיכובו.
-כמו שתמיד אמרתי,אין ילדים לא מחונכים, יש ילדים שגדלו בלוד ורמלה.
-החדשות הטובות הן- את לא פאקצה. החדשות הרעות- את פאגצה (קוראיי יודעים מה ז"א).
-מכירים את המשפט:"זה לא היופי, זה האופי שלו שעושה לי את זה"?-אחלה, כי לא שמעתם אותו בבלוג הזה.
-הקטע הטראגי הוא שברור לי שעוד 4 חודשים לא יהיה לי מושג מיהן המדינות שנלחמו במלחה"ע השנייה, ומהן הסיבות לעלייה הראשונה בשנות ה-20, אבל שנים מהיום אני אזכור שרן דנקר זרק את נינט טייב ב"שיר שלנו" לטובת זאת מהווילה, עם האף.
-אהוד ברק אומר "סליחה". וסיבה ל"סליחה",יש לך?
-מכירים את הבובות המתנפחות האלה של פרות וכבשים שמוכרים בחנויות סקס? כן? אתם מכירים? למה?!?!?!
-אגב, הגעתי למסקנה שאני אנורקסית, רק בלי הקטע הזה של התאומה, ושל הסרט שמכר 14 כרטיסים בכל העולם,כולל המאושפזים איתי בחדר.
-כשפגשתי אותה שוב, היא שכבה על הכביש. אמרתי לה:"יעלי, קומי משם בבקשה. החזה שלך זה כמו באמפרים, וגם ככה הרסת לנו את החיים בשבוע האחרון עם ההתבכיינות שלך ויכולת המשחק הלא-משכנעת, כן,גם בקלטת".
-אח"כ (אחרי החנות בגדים) חיפשתי את אמא (זאת עם הכרטיס אשראי).
-אל תבכי בשבילי ירושלים. בית"ר משם,נכון?- אני אבכה בשבילך.
אבא:"תרגעי. מה את בהסטריה? סיימת לימודים בערך לפני חצי שעה,את לא צריכה עכשיו עבודה".
אני:"אבל אני צריכה את הכסף!!"
אבא:"למה? הסתבכת עם המאפיה? משהו שאני לא רוצה לדעת ולכן לא תגידי לי כי ירדפו גם אחריי?"
אני:"לא! אני רוצה לנסוע!"
אבא:"בואי איתנו לצרפת!"
אני:"לא!!! אני רוצה אנגליה!!"
אבא:"טוב,אז כשנרד מהמטוס נשחק בפטריק וסרי לאנקה ונעשה בכאילו"! 
(מגדל אותי ילד בן 5. נשבעת לכם!).
פטריק התחיל לעבוד אצל אבא שלי. אתם מבינים? פטריק מצא עבודה ואני לא. לאן,לאן העולם הזה הגיע?
שיחה היום בין פטריק לאבא:
אבא:"אל תישן כל הצהריים,אח"כ אתה ער כל הלילה ואז אתה לא קם עירני לעבודה שלך".
פטריק:"נו אבא, רק עוד קצת".
אבא:"פטריק,אתה רוצה את ה50 שקל האלה או לא רוצה אותם?!"
אני:"מה,פטריק מקבל 50 שקל לשעה?!" 
אבא:"לא, אבל פטריק מקבל 50 שקל ליום!"
פטריק:"אני קם עוד שעה...שעתיים...הא...חררר".
אבא:"פטריק,אצלנו לא צריכים עובדים כמוך!! אתה צריך ריכוז,אתה צריך אחראיות,אם לא,נפטר אותך!!"
אני:"בוא'נה, מה הוא עושה שם כבר?!"
אבא:"אנחנו שולחים אותו למסעדה למטה להביא לנו טייקאוואי,הוא מגיש קפה, הוא מכניס דברים לתיקיות".
כן. בהחלט צריך ריכוז ואחראיות לדבר כזה.
דן ל-א מפסיק להתקשר אליי. וזה כבר ממש אובססיבי. איפה אני? מתי אני חוזרת? לאן אני הולכת? אני עם האוטו או עם הרגליים? (מדהים אותו איך לפעמים אני עם שניהם),פפסי או קולה? עם איזה חברות אני נמצאת? who is he?
אשכרה בעלי. שמישהו יסלק אותו מהחיים שלי בקשה.
דברים שאני אוהבת:
כשאני עונה בטלפון ומבקשים את אמא או אבא. אני שואלת:"מי מבקש"? ועונים לי בפשטות:"יוחנן" או "רמי", ואני מביאה בתום לב את הטלפון להורים,ובסוף מסתבר שזה מישהו מהטלמרקטינג. הבנתי. והם היו אמורים לדעת מי אתם, יוחנן ורמי? ממש כאילו אתם היחידים בעולם שקוראים להם ככה.
אמא:"לא,תודה.אני לא מעוניינת במנוי לידיעות אחרונות. אני מנויה למעריב עד ספטמבר."
-מיד אחרי זה מתקשר מישהו ממעריב. סתומים. אני מביאה את זה לאבא-
אבא:"לא לא. אנחנו לא הולכים לעשות מנוי עד ספטמבר,תודה".
מהצד השני של האפרכסת:"למה עד ספטמבר"?
אבא:"יש משהו שאני יודע ואתה לא. חה חה. לא. סתם. נגמר לנו החוזה איתכם בספטמבר. תתקשרו אז".
הנה אסון למי שרק התחיל לעבוד בטלמרקטינג...אבא שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
