(הו! הא! איי וואנה קנואוווווו אווו אווו what on earth were you thinking last 10 minutes of the match?).
לא חרוז מוצלח במיוחד, אבל פאקינג הל, צריך להיות נורא פאקינג לוזרים, אפילו יותר מפאקינג בלאדי קומוניסטים, כדי לפספס ככה את ליגת האלופות. למעשה, זה בדיוק כאילו נתנו לחיפה את ליגת האלופות במגש (עם צ'יפס וקולה בצד), וכשחיפה שלחה את היד לקחת קטשופ נפלה לה ליגת האלופות. טוב, די, מספיק לרקוד לכם על היבלות.
אז היום לא ראיתי את המשחק כמובן (הייתי בעבודה),אבל כשיצאתי להפסקה וראיתי 5 שיחות שלא נענו מידיד שלי רז,התקשרתי אליו חזרה.
"הלו"? הוא ענה לי וברקע נשמע כאילו הוא בהופעה של איירון מיידן בתוך קופסת שימורים עם אקוסטיקה מחרידה.
"היי,איפה אתה בונבונצ'לי?"
שאלתי ודפקתי ביס בטוסט שלי.
"במשחק של חיפה. פרנצ'סקה, אנחנו מובילים 2-0!! אנחנו מובילים 2-0!!! אנחנו מובילים..." ולפתע שתיקה רועמת.
"כמה נחמד,אתם מובילים 2-0"? שאלתי אותו.
"כבר לא. כבר 2-1".
פאקינג נאחס.
אח"כ כשהלכתי להביא כמה דברים לחנות מן המחסן שירנסיטה התקשרה להודיע לי שהאורות כבו בהצטדיון באמצע המשחק, ואיזה פאדיחות. אבל זה לא נורא,אוהדי מכבי חיפה, גם ככה היה לכם משחק חושך.
את המשמרת העברתי עם עטליה, ועם עובדת חדשה שהגיעה בשם טל. עטליה ואני הסתחבקנו בלי סוף, היא החמיאה לי על הג'ינס שלבשתי (מאיפה קנית? כמה עלה?) ("לי קופר,כפי שכתוב על התחת, ו399, כפי שכתוב באטיקט, שלא הורדתי, אופס!"), היא הביאה לנו לשעות האחרונות של הסגירה דיסקים היפ הופ למערכת סטריאו כי היא יודעת שאני אוהבת ( איזה מאמוצ'קה!), וכל פעם חיבקה אותי במותניים כשהיא היתה צריכה לעבור ממקום למקום באמצע המשמרת,בקיצור , איתה כיף לי. מה עוד שבגלל שטל חדשה, עטליה לקחה אותי לפני משמרת ורמזה לי בעקיפין להעביד אותה בפרך ולא לעשות כלום, דבר, שמסתבר,אני עושה די טוב (מי אמר שאין לי כישרונות?),אז אח"כ עטליה עוד העבירה לאיתן שהייתי מעולה. איתן התקשר ואמר לי שהוא ממש מרוצה ושעטליה והאחמ"שית הקודמת שהיתה אמרו שהייתי מעולה, תפסתי יוזמה והסברתי לטל הכל, ושהוא ממש מבסוט ממני. (A GIRL'S GOTTA DO WHAT A GIRL'S GOTTA DO,ואם אני צריכה להעביד אנשים בפרך- סו בי איט!).
אני ועטליה סגרנו לבד את החנות.
"היזהרי, ערימת ג'יפה עטה לכיוונך!" היא צעקה בקול של קפטן איך שהיא גרפה את כל ג'יפת המקום לכיוון הביוב (שם,כמה סמלי, עמדתי).
דפקתי קפיצת 90 מ' נוסח אברבוך שניה לפני שהמסכן מקבל דמי אבטלה של 2000 שקל לפרנס משפחה (והסוף,כמובן,ידוע, רצפה, מים, עצם זנב שבורה, פרנצ'סקה הולכת כל הדרך לאוטו שלה בתנוחת פיקאסו).
הא,ונדפק לי הפאקינג מערכת סטריאו באוטו (ואני אאשים בזה את רוני לוי כי מחר כולם יעשו את זה),
בברכת נשיקות וחולה לכם על התחת,
אבל שלא תחשבו שהגברת התרגלה ללעבוד,
פרנצ'סקה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
