יורו 2004
נפתח היום במשחק שלא מעניין אף אחד, כולל היוונים והפורטוגלים- המשחק בין יוון-ופורטוגל.
וואו. זה הולך להיות מפגש כל כך מותח וצמוד, בערך כמו מלחמת מוחות אל תוך הלילה בין מלי לוי ואלברט אינשטיין (ולצורך העניין, גם אלברט מהפיצוציה, המרוקאי הזה, עם האף הגדול והשומני),בכל מקרה קרב הענקיות יתקיים מחר בין אנגליה לצרפת.
שחקני נבחרת אנגליה מדגישים כי חרף העובדה שנבחרת צרפת טובה מהם בכל פרמטר, כולל הספקת מים מינרלים לשחקנים למרחקים ארוכים, הם יהיו אלו שינצחו. בגלל המסורת. בגלל המזל. בגלל הפייריטייל, האגדה, בגלל הקראפ.
הבא נראה מדוע צרפת תנצח את אנגליה בהפרש שערים הנע במספרו בין מס' תושבי יפן למס' הבחורות שדיוויד בקהאם שכב עימן:
מאמנים : סאנטיני (לצרפת) מול אריקסון. להזכירכם, אריקסון היה האדם שענה על השאלה "מדוע נבחרת אנגליה לא מנצחת"? כך:"שתי תרנגולות חצו מסילת פסי רכבת, אחת מהן נתקעה, מה תוכל לעשות בנידון"? (רמז עבה: לאשפז אותך במוסד סגור).
שוערים : גרגורי קופט שוער ליון (או פביאן בארטז, בספק) אלופת צרפת מול פול רובינסון, שוער לידס היורדת בקול תרועה לדיוויז'ן 1. בסה"כ, יש בין שני הבחוריקואים הללו הפרש של 60 שערי ספיגה ביניהם לטובת פולי פול. No worries mate, אתם בדרך הנכונה. 1-0 פראנס.
הגנה: מרסל דסאיי קפטן צ'לסקי , וויליאם גאלאס עוד קומוניסט לעתיד מול ג'ון טרי (האנגלים לוקחים פה, ג'ון טרי הוא וואן האק אוף א גוד פלייר), סול קמפבל (הוא משלנו, אבל המימדים המאפיינים לוייתן לבן ממוצע שלו לא מרתיעים אותנו. אנחנו המצאנו אותך,שכחת? בטוטנהאם היית עומד ומסתכל על שחקנים במבט של "היי,תראו,אני גדול, אל תעברו אותי,טוב?"), במחלקת המגנים של אנגליה תוכלו למצוא את האחים נוויל, אחת הסיבות העיקריות מדוע מנצ'סטר יונייטד היתה על סף שליפת ציפורניים מול ליברפול על מקום במפעל אירופאי,צרפת לעומת זאת תהנה ממיקאל סילבסטרה שנתן עונה לא רעה בכלל במדי האדומה מחבל לנקשייר ותוראם, שחקן המשחק בבירת הבונקרים הבלתי מעורערת- יובה. בשכלול מהיר ואם לקחת בחשבון שטרי לא נמצא בשיא כושרו בגלל הפציעה- 2-0 לפראנס.
קישור: קלוד מקאללה של צ'לסקי,אוליבר דאקור של רומא (כבר לא של לידס, תודה לך אדוננו שבשמיים על כך),זיזו, פטריק ויירה ורוברט פירס כימני קיצוני מול דיוויד בקהאם באותה הפוזיציה לצרפת (+ ספסל עמוק כמו הגרון של אנה ניקול סמית'), ומאידך גיסא: ניקי באט בקישור האחורי (הש"מ שלו זה פאקינג BUTT,איך אפשר לכבד שחקן שקוראים לו "ניקי תחת?"), סטיבן ז'רארד הקפטן המוכשר בתולדות הכדורגל האנגלי שממצא את היכולת שלו בערך כמו שאני ממצא את היכולת הלימודית שלי,דיוויד בקהאם (שנמצא רחוק רחוק מן הליגה של רוברט פירס. בייחוד בכושר הנוכחי של השניים. דיוויד אולי לוקח במגזר הנשי, אבל על הדשא, רוברט לא בדיוק יחוס על הבלונד המתנופף שלו. נוסיף לכך את העובדה שבקס משחק בפוזיציה שהוא אפילו לא רוצה לשחק בה, ימני קיצוני,על אף שכנועיו החוזרים ונשנים כלפי אריקסון לשים אותו באמצע. כה כפרה, באמצע. במקום פול סקולס. ראית יותר מידי סרטים של "פיגו ובקהאם קורעים את ריאל מדריד", טוב שלא ביקשת שיפנו לך מקום בסנאט. נוסיף לכך את השערורייה שבה נמצא כרגע דיוויד, כאשר אשה המתגוררת על הפלאנטה הזו טוענת בתוקף שלא קיימה יחסי מין עם בקהאם. העולם נכנס לשוק. האשה נסתה למתן ולעדן את המצב ואמרה אח"כ: בצענו יחסים אינטימיים, אך לא מלאים, והעולם עדיין בשוק. ויקטוריה בתגובה:"פרה שקרנית"),פול סקולס (ענק. אינגלנד לוקחת בקטע הזה),וקול לצ'לסקי. 3-0 לפראנס והמונה עוד דופק חבר'ה.
התקפה (חלוצים): תיירי הנרי, דוויד טרזגה ולואיס סהה לצרפת. need i say more? שש אפס צרפת. יפה להם.
אתמול ביציאה מהפאב מישהו אמר לי ברוב חוצפתו שהשפתיים שלי לא אמיתיות.
"זה ניתוח, נכון"? הוא הצביע לי על השפתיים במבט כורדי כמעט כמו הפרצוף המוזר שלו,שנראה כאילו הוכנס למערבל בטון יחד עם מה שמסתובב בביוב הראשי של ת"א-יפו.
"לא. זה שלי", חרקתי שיניים. כה. קשה,קשה, אבל יש בחורות שלא צריכות לנתח את השפתיים בשביל שיהיו עבות ועם זאת משורטטות. תודה אלוקים, ברכות להורים, אבל לפי איך שאתה נראה, גם אלים מפשלים.
"יופי אז תני לי לנסות אותם". כן,יאללה בוא. my arse בחור כמוך ייגע לי בשפתיים. אחרית הימים? המשיח הגיע? אני לא רואה פה אף חמור בסביבה. הא, חוץ ממך. (ולשאלתכם: כן. הייתי במצברוח קרבי-משהו אמש).
אז יצאנו מהפאב אני, רויטל ושירנסיטה, ואני התקפלתי מרצון לפיפי. השלפוחית שלי הודיעה לי רשמית עוד בתחילת הערב שאם אני לא אבקר בחדר הנשים בדקות הקרובות, היא תעשה לי פאדיחות, תתפרץ עליי, ותראה לכולם מה היא חושבת על כל העניין הזה. התעלמתי ממנה בעקביות, ואחרי שהעלתה לי קצת את העצבים, גם השקתי אותה ב2 בקבוקי קולה. (לא בירה, מה בירה?! אתם משוגעים?! כשיש פיפי לשתות בירה?! מה אתם רוצים, שכל האיברים הפנימיים שלי יצופו בשתן עצבני?!). לכן, כשיצאנו מהפאב, הייתי כבר במצב צבירה של אוטוטו גז, והפרצוף, בהתאם (מן פרצוף מתענה כזה כמו של ג'יזס בפסיון, שכולו אומר:"הצילו, רע לי,אני הולכת למות, שמישהו יעשה משהו! לא, לא עם הרובה... תניח אותו..!!") בכלאופן גררתי את שתיהן לסמטה חשוכה , הפשלתי במיומנות את מכנסיי והשתנתי.
אנשים עברו הלוך ושוב מולי, ואני בשלי, מפרקת מטען חורג של שלפוחית. בסוף סיימתי. נראה לי שמכל העניין הזה ירדתי לפחות 3-4 ק"ג. נשבעת לכם.
ובנושא העבודה אמי היקרה כנראה (אבל "כנראה" היא מילת המפתח),משיגה לי עבודה בKENVELO.
אמא:"את רוצה עבודה בכן ולא"?
אני"כן".
אמא:"יופי".
אני:"ולא".
*וואי. שכחתי את פרנק למפרד למעלה. לא נורא.
חלק 2 של הפוסט יגיע מאוחר יותר. כן. יש חלק 2 לסבל הזה. תסבלו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
