אני ורועי קבענו להיום בערב. טוב נו, אם לומר את האמת, אני הכרחתי את רועי לראות אותי הערב. טוב נו,גם זאת לא האמת (פפפ,איזה שקרנית אני), הצעתי לו והוא הסכים בשמחה, אבל סיימתי לעבוד היום ברבע לאחת וכשהתקשרתי הוא כבר היה ב"פיג'מה".
(רועי לובש פיג'מה! מאותו הרגע דמיינתי אותו בפיג'מה ורודה עם רגליות. נו, כמו שיש לי).
רועי:"אבל אני מבטיח מבטיח מחר. אין לי עבודה יום שלישי וניפגש מחר בערב,בסדר"?
אני:"אוקיי...(מבואס)-אבל!!! מחר גם אם אנג'לינה ג'ולי מתקשרת אליך ואומרת לך "רועי ספנד דה נייט וויד מי" אתה לא מבטל!"
רועי:"טוב טוב, כשאנג'לינה תתקשר כבר נדבר על זה".
היום, כאמור, סיימתי לעבור ברבע לאחד ועשיתי אח"כ את מה שאני הכי טובה לעשות בו-לבכות. להשען ברחמים עצמיים ודמעות הסטריות שלא מפסיקות לרדת על הקרמיקה של האמבטיה, כשמים שוטפים את האודם הזול שלי (רגע רגע, עד כאן, האודם שלי לא זול!!) ולשנוא את הכל,את כל החיים המחורבנים שלי, ואת השנאה שלי לעבודה שלי ולחזור הביתה ולגלות שפטריק חיטט לי בדברים כי הוא רצה למצוא פינצטה והפך לי הכל בחדר, ממש הכל על שידת האיפור (פטריק,אם אתה קורא את זה, נמאס לי ממך!!!!!!! תפסיק לנסות לתלוש את השיערות בבית שחי, באיזה שהוא שלב אם תרצה או לא הן מגיעות!),נורא לי ואיום לי, ואני בטוחה שאת הטקסט הזה אתם בודאי כבר ניחשתם מראש...
ואם בפטריק עסקינן:
אמא:"לך תבדוק אם המזגן מכוון על שעה".
פטריק {ניגש לבדוק}:"לא לא אמא,לא על שעה..."
אמא:"אז על כמה זמן?"
פטריק:"22 שעות".
אמא:"מעניין מאוד מה שאתה אומר לי . תסתכל שניה על הצג למעלה. מה שם כתוב"?
פטריק {בגאווה וללא חשש}:"כן. כתוב מעלה 1!"
(אולי ההפך אידיוט?!)
היום אפרסקית (קו וורקרית. אני ממציאה להן שמות חדשים) הגיעה באיחור לעבודה וגם סבלה מכאבי בטן נוראיים וכל שניה הלכה לשירותים לזמן ממושך, אז בסופו של דבר איתן שחרר אותה. המשמעות של כך היה שהוא יחליף אותה והוא אכן היה איתנו כל המשמרת. הלחיצה אותי הנוכחות שלו על אף שאיתן הוא בנאדם ממש מגניב ובוס ממש אחלה. באיזשהו שלב, אחרי שנגמר העומס, איתן נאנח בתשישות ואמר:"אוף עם האפרסקית הזו...היא לא היתה יכולה פשוט להפטר מזה בלהפליץ!?!" אני ועטליה הירהרנו על כך, וראינו שגם על פרצופו של איתן נמרחה ארשת פנים רצינית ומהורהרת:"כן...להפליץ...ביקשתי ממנה להפליץ...". ובכן, אני עובדת במקום השפוי בעולם. אצלנו אין תואר "עובד מצטיין" אלא "העובד השפוי". כן. זה שמגיע בזמן לעבודה, לא מנסה להתעסק עם לקוחות ולא רוקד בסגירות כשאנחנו מדליקים את המע' סטריאו של החנות. עובד כזה, אגב, עתידו בפיטורין.
עטליה ואני התקרבנו מאוד. היא החברה הכי קרובה שלי מן העבודה, והיא לא חוששת להתקשר אליי גם מחוץ לעבודה ולדסקס בפתיחות, כאילו היינו חברות טובות כבר שנים, דבר שגורם לי לחבב אותה מאוד ולתת לה להיכנס לי ללב (זה לא שחסר שם מקום, אני מתמקדת על אהבה למשפחה המצומצמת,ארסנל,שירנסיטה-אלכס, ופרדריק ליונברג ברגעים בהם הוא מדגמן תחתונים). היום צחקנו המון,אני והיא. אח"כ כשירדנו למחסן של החנות והיא היתה צריכה להביא מלמעלה שוקולד בלגי (במרומי המדף. הכי הכי למעלה. נוגע בתקרה, והמחסן מאוד גבוה, תקרה גבוהה גבוהה, כמו בארמונות (רק שזה מחסן שכשיוצאים ממנו צריך לנער את המכנסיים מג'וקים,אבל ניחא).
אני הייתי עסוקה בעבודת הכיוון ("תדחפי עם המקל של הספונג'ה קצת הצידה", "תתני לדלי של השוקולד מכה בטוסיק", "תרימי את זה יעם הידיים", הידוע לנו גם כתפקיד ה"ז'וז'ו חנוק אותו!"),נורא פחדתי שהיא תיפול כל רגע, המדפים האלה היו נראים לי יציבים כמו המצבי רוח של מאריה קארי, אבל בסופו של דבר אני שמחה לבשר לכם שהמדפים לא נפלו. גם לא עטליה. (אבל המנורות נפלו, למעשה, היא הפילה את הדלי שוקולד עליהן, והן נקרעו מן התקרה. אשכרה קומדיית אקשן).
בישרנו על כך לאיתן פלאפונית:
עטליה:"ממ..איתן"?
-בזבוז ישנוני מהצד השני-
עטליה:"ממ...זוכר את הדלי שוקולד שנמצא הכי הכי גבוה במחסן?! הצלחתי להוריד אותו!!!"
-בזבוז מחוייך מהצד השני-
עטליה:"הא,כן,ו...ו...מה רציתי להגיד עוד ושכחתי,הא כן, עקרתי לך את כל הפלורסנטים מהתקרה. איתן? איתן..?"
-בזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז-
שעת הסגירה היתה נורא נחמדה. עטליה שמה לי את הדיסק שהיא עשתה לנו עם ההיפ הופ, ואמרתי לה שאני אוהבת את השיר החדש של צ'ינגי,אז היא שמה אותו (שוב,ושוב,ושוב),ואז היא גם ליוותה אותי לאוטו. אני מתחילה מאוד מאוד לחבב את הקו-וורקריות שלי. חבל שלא את העבודה עצמה. הן אפילו הציעו לי לבוא איתן למסעדה ביחד אחרי המשמרת לפני כמה ימים, אבל הייתי חייבת לרוץ.
ועטליה בקשה ממני מחר להביא את הדיגיטאלית אז תצפו לתמונות מהעבודה או משהו (לא שלי, תרדו מזה כבר!!
).
תחרות:
אני:"אני כל היום חוטפת אמבוש מילדים בני 12 שרוצים שאני אוותר להם על עשר שקל מתוך 11 כשאני עושה להם קרפ".
רועי:"אני על היום מקבל ניסיון שכנועים מאנשים לתת להם מתנות שהם לא הרוויחו במשחקי וידאו כי הם בטח חושבים שאם אני אחלק בחינם את הפרסים אני אקבל על זה בונוס".
אני:"אני עושה ספונג'ה שם".
רועי:"אני שואב שם אבק".
אני:"אני שוכבת עם הבוס!"
רועי:"אני אחראי משמרת!"
אני:"אבל אני עושה את כל זה בלי לנסוע כל חודש שלם לחו"ל,כמו אנשים מסויימים".
רועי:"האא,אז ניצחת נו.."
הבחור הכי עצלן בעולם:"כתבו לי באסטרולוגיה שאני ממש חרוץ".
אני:"בוא נראה מה כתוב לי..."
אני (מסכמת):"כתוב לי שאני תככנית, שקרנית וחסרת ריכוז. בולשיט".
הבחור הכי עצלן בעולם:"ומה את עושה בשאר הזמן הפנוי שלך"?
אני:"על מה דיברנו?"
לשירות בנות הבלוג וקילואה, אח'שלי:
פרדי.
לאטיסיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
